דף הבית / טיפולים / יוגה על הספקטרום

יוגה על הספקטרום

מאת שיר משעל

צילום: יואב לוצקי

בעשורים האחרונים היוגה תפסה תאוצה במערב, וזה מורגש בעיקר בשנים האחרונות.

לי, כמתרגלת יוגה, ברורות ההשפעות של התרגול. העובדה שהיוגה היא לא רק תרגול פיזי היא מבחינתי מובן מאליו.




לאחרונה פגשתי אב לבחור בוגר על הספקטרום שאני עובדת איתו בחודשים האחרונים. אנחנו עדים להתחזקות והתמצקות גופו, לקורדינציה המתפתחת שלו, ליכולות חיקוי התנועה שלו שהולכות ומתחדדות, ומבחינתי זה כייף גדול – אבל לא מפתיע.

אביו אמר לי: ״תראי, אני כאבא לא ידעתי שיוגה טובה לאנשים עם אוטיזם. אני מכיר את שלל הטיפולים, רכיבה על סוסים, קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, פיזותרפיה, אבל על יוגה בהקשר הזה כקידום יכולות לאנשים על הרצף, לא ידעתי".

אז הבנתי שהגיע הזמן שיידעו זאת כולם.

 

מוטוריקה

 

אנשים עם אוטיזם לרוב חווים לא מעט קשיי התארגנות, סרבול, שיווי משקל עיקש,  קשיים במוטוריקה הגסה והעדינה, קורדינציה.

תנוחות היוגה יכולות לאט לאט להפחית את הקשיים הללו. אל לנו לטעות שהיוגה היא מטה קסמים, העבודה היא איטית ועמוקה ואת פירותיה אפשר לראות ולהרגיש לאורך זמן ולא לאחר תרגולים בודדים.

התרגול צריך להיבנות בהדרגה, בהתאם ליכולות המתרגל, ובהקשר של הספקטרום מאוד חשוב לשמור על ציפיות, להתאים את התרגול בצורה מדוייקת, להקשיב למתרגל, בין אם הוא ורבלי ובין אם לא, להוריד מדרג כשצריך, לדרוש יותר כשאפשר, לשים לב להתנהגויות הבריחה והסירוב, שבאות לספר לנו משהו על מה שקורה למתרגל באותו הרגע.

 

מענה סנסורי

 

העור הוא איבר החישה הגדול ביותר שלנו, אך חבר׳ה על הספקטרום חווים כל כל-כך הרבה הצפות חושים, כל כך הרבה גירויים, שאנחנו, הנוירוטיפיקלים, יכולים רק לדמיין איך זה מרגיש, או לפחות לנסות לזהות את זה אצלנו, אך לזכור שהעוצמה היא לגמרי אחרת.

 

הערוץ השמיעתי

 

היוגה רוצה לקחת מקום במקום שקט. קודם כל להפחית את ההצפה השמיעתית.




אז נכון שהיום זה מאוד אופנתי במכונים מסויימים לעשות שעורי יוגה עם מוזיקה, וכן יש לי תלמיד שבשיעורים הראשונים הסכים לתרגל רק לצלילי ישי לוי ומשה פרץ. איפשרתי לו לתרגל עם המוזיקה ברקע, כי זה באמת היה הדבר שהיה הכי מדוייק לו, ויצר את שיתוף הפעולה שלו. לאט לאט התקדמנו למוזיקה מרגיעה יותר והסשנים שלו באמת נהיו יותר ויותר רכים, כי זה מה שהוא וגופו היו צריכים. אבל באופן כללי נשאף לתרגל במקום שקט.

בסוף השיעור נוכל לנסות להכניס את הקערות הטיבטיות, שהן גם כלי מוזיקלי, אבל גם כלי טיפולי, שמתייחס לתדר, וכשמנוגנות על הגוף מייצרות ויברציות ויכולות להעניק מענה שמגע אנושי לא יכול, ופעמים רבות מגע שכזה הוא ממש לא רצוי מצדו של הספקטרומיסט.

 

מגע

 

באיינגאר יוגה יש אביזרים. שקי חול, רצועות, בלוקים, בולסטרים (סוג של כרית ארוכה). כל אלה יכולים לתת המון רגיעה סנסורית, הרפיה והרגעה למצבים של תת רגישות והיפר רגישות למגע, שעל שני אלו בעצם יושב כל הנושא של הוויסות החושי.

שמיכות כובד, תאי המחיצה של טמפל גרנדין, ילדים שנוגעים חזק מדי, או ילדים שחווים רפרוף של נוצה על העור כמגע של סכין – בעיית הוויסות החושי היא חוצה את הספקטרום ונדמה שהיא הפרעת קשב הדור הבא. כשקשובים אליה ומודעים אליה, אפשר לחצות המון נהרות.

תנוחות רסטורטיביות שמרגיעות כך כך על ידי הפעלה של מערכת העצבים הפאראסימפטתית יכולות להיות אפילו מתוקות ומותאמות יותר כשמוסיפים אליהן כמה שקי חול טובים.

 

ריח

 

״את יודעת שאני מריח טוב מאוד״

״כן אני יודעת״

״אז אני לא אוהב את הריח שיש לך״

״אוקיי למה״?

״כי יש לך ריח של מנטה ואני שונא מנטה״

״אוקיי אז אני אתחיל ללעוס מסטיק תות לפני השיעור״

זו רק דוגמא קטנה לכמה ריח משפיע. מדובר בילד שברגע שרק צילצלתי בדלת, יכולתי לשמוע את צרחות ה״לאאאאא״ שלו. אחרי שעברתי למסטיק תות, הן פחתו. במקרה הזה מדובר בילד שיכול להגיד את המחשבות והרצונות שלו. בעבודה עם אדם לא ורבלי, זה ניסוי וטעייה, ולא תמיד אפשר לדעת מה הדבר שמקפיץ אותו ומה הדבר ששומר עליו קרוב.

 

טעם

בענייני הטעם אנחנו לא נוגעים בשיעור אז הורדנו חוש אחד לפחות לזמן התרגול.

 

ראייה

אז יש תרגילי עיניים, יש עצימת עיניים, יש כריות לעיניים, יש מיקוד של המבט, או לפחות שאיפה והתכווננות לשם. כמובן שנשאף להיות בחדר עם כמה שפחות גירויים.

ואחרי שנגענו קצת בענייני החושים, אפשר לעבור למה שאפשר לכנות לב לבה של היוגה. השקטת התודעה.

ביוגה סוטרה של פטנג׳לי, אחד הטקסטים המכוננים של היוגה, נאמר: ״יוגה היא השקטת תנודות התודעה״.

אז השקטת התודעה היא באמת מקום גבוה להיות בו. בייחוד בתודעה מסתורית כל-כך בעיניי כמו התודעה האוטיסטית.

אפשר להגיע באמצעות היוגה לרגעים של הרפיה עמוקה, השקטה של הגוף, אפשר למצוא נחת מהאקולליה, בייחוד על ידי תנוחות שמשקיטות, כמו כפיפות קדימה.

אפשר ליהנות מרגעים קצרים של ריכוז, שלאט לאט מתארכים ונכנסים אל החיים שמחוץ למזרן היוגה, ואפשר להתחיל להכיר את הנשימה וליהנות מהאפקטיביות שלה כשער את השקטת התודעה.

אז כן, יוגה מאוד מתאימה לאוטיסטים. נכון שלא לכולם, בדיוק כפי שהיא אינה מתאימה לכל אדם באופן כללי, אבל אין ספק שיש בכוחה לעשות טוב, להביא הקלה ולשפר את איכות חייהם של המתרגלים וגם של הסובבים אותם.

 

שיר משעל, בת 33 מתל אביב, היא מורה ליוגה ומייסדת ״יוגה על הספקטרום״

https://www.facebook.com/yogaonthespectrum/

 

 

אודות גלי כרמלי שרים

גלי כרמלי-שרים, עיתונאית ועורכת. בוגרת לימודי קולנוע. חוקרת אוטיזם פרטית. מייסדת אתר שוקולד כחול, נשואה לדורון, איש מחשבים בהווה וטייס בהתהוות ואמא מאושרת (וסחוטה) של נוגה, יהונתן ושרון-לוקאס, חלקם אוטיסטים.

כתיבת תגובה

שינוי גודל גופנים