דף הבית / aba / טכניקות למידה בניתוח התנהגות – הקניית התנהגות חדשה באמצעות DTT

טכניקות למידה בניתוח התנהגות – הקניית התנהגות חדשה באמצעות DTT

מאת גלי כרמלי שרים

 

שיעור מספר 7 בקורס מטפלים בגישה ההתנהגותית בבית ליאור עוסק בטכניקות למידה בניתוח התנהגות – הקניית התנהגות חדשה באמצעות DTT (אימון ניסיון מובחן).

הקניית ההתנהגות משוייכת קודם כל להתנהגות חדשה עבור הילד, וכוללת:

* בחירת התנהגות המטרה

* הגדרת התנהגות המטרה

* פירוק ההתנהגות באמצעות ניתוח תפקודי לשלבים

* בחירת והגדרת השלב הראשון

* הגדרת הסיוע המתאים ללמידה

* הגדרת המחזק שיינתן עבור התנהגות המטרה

 

כאם שבנה עבר תוכנית ביתית בגישה ההתנהגותית, זה בהחלט מדהים להיות עדה לתהליך הלמידה הזה. זה נכון שלא כל הורה מקבל את הגישה ההתנהגותית, אבל מה שבטוח זה שיש לה תוצאות. מבלי להקל ראש בגישות אחרות, לפחות נכון לאפשרויות שעמדו בפני בני כשהיה בן שלוש, ארבע וחמש ללמוד להבין ולהגיד מילים ומחוות בסיסיות – אני מאמינה שהוא היה זקוק לבהירות שקיימת באופן הלמידה של הגישה ההתנהגותית. מבלי להוריד מערך החשיבות של טיפולים אחרים, כשילד חש שהעולם הוא כולו כאוטי עבורו, ולהבנתי זוהי תחושה של ילדים אוטיסטים רבים, הגישה ההתנהגותית באה לתת קצת סדר בבלאגן.

הסעיפים שפורטו למעלה הם חלקה בעבודה של מנתחת ההתנהגות (מנחת התוכנית), ועל היישום שלה אמונים המטפלים בגישה ההתנהגותית. המטרה יכולה להיות מושלמת בתוך מספר שבועות או חודשים. אין זה אומר שהילד לא מסוגל ללמוד או להתקדם, אלא שהוא זקוק לקצב הפרטי שלו כדי להפנים את התכנים שעבורו הם שפה זרה שהוא לא הצליח ללמוד מהתבוננות וחיקוי. לעתים הילד לא מבין את נחיצותה של התקשורת כדי לסמן למבוגר שהוא זקוק למשהו, ובמקרים אחרים הוא מבין את הצורך לתקשר אך לא יודע כיצד לקיים אותו, או לא מצליח בכך.

כך או כך, כשילד לא רוכש לבד את אבני היסוד בתקשורת – יש להקנות לו אותן. הוא כמובן יזדקק להן כל חייו. תנו לו את הזמן, התאזרו בסבלנות. יש ילדים שלוקח להם זמן רב להצליח לתרגם את הלימוד למעשים ולהתחיל להשתמש במה שהוא לומד.

כך למשל, אם ילד לא למד באופן טבעי להגיד כן ולא. אולי הוא לא מבין את משמעות המילים, לא שם לב לתנועות הראש סביבו, יש ללמד אותו להעביר מסר שלילי ומסר חיובי. בשלב הראשון תילמד המילה לא, שכן קל יותר ללמד את השלילה. לדוגמא: המטפל/ת ייקח מאכל כלשהו שהילד לא אוהב לאכול, נניח מלפפון. המטפל יציע לילד לאכול מלפפון, הילד לא ירצה לאכול את המלפפון וכדי לקבל מהמטפל "שחרור", יצטרך באמצעות עבודת DTT (אימון ניסיון מובחן) להביע את אי רצונו בירק בפני המטפל.

האמת היא שהגישה פשוטה ועיקשת ומאוד מרגש לראות את הילד שלך לומד, עם כל הקשיים שלו. תמיד יש דרך להגיע. לכל אוטיסט, בכל רמה של שיתוף פעולה, רמת קשב, רמת גרייה וכו'.

 

DTT נבנית על חלוקת מיומנויות לחלקים קטנים (תת-מיומנויות):

  • לימוד כל תת-מיומנות בנפרד עד להתמחות בה
  • אימון אינטנסיבי לכל מטרה
  • שימוש ברמזים (prompts) והדהייתם
  • שימוש בפרוצדורות חיזוק
  • מדידה כמותית של ביצוע (data based)

 

מרכיבי ה-Discrete Trial Training מחולקים לפי שלבי ה-abc שעומדים בבסיס הגישה, ועליהם כבר דיברנו בטורים קודמים ( a- Antecedent b-Behavior c-Consequence) כלומר – האירוע המקדים, ההתנהגות והתוצאה.

בטיפול:

האירוע המקדים – ה-a:

* השגת קשב. קבלת הקשב בנויה על: ישיבה נאותה, ידיים במקום, המתנה לקבלת ההוראה, קשר עין עם המטפל וקשר עין עם הגירוי הרלוונטי

* ישיבה נכונה

* קבלת קשר עין

* הצגת גירוי ההוראה

* שימוש בסיוע

ההתנהגות – ה-b:

תגובת הילד עשויה להופיע כאחת מאלה:

* תגובה נכונה

* תגובה שגויה

* תגובה לא מדויקת

* חוסר תגובה

התוצאה – ה-c

השלב של תגובת המטפל, שעשויה להיות חיזוק או משוב מלמד.

 

הצגת הגירוי המבחין

בכל תוכנית מתקיימת הגדרת ציפיות מהצוות המטפל על-ידי מנחת התוכנית. הדרישה מהילד צריכה להיות ברורה ואחידה בין המטפלים השונים.

* הצגת הגירוי כשהילד קשוב

* הגירוי מוצג פעם אחת

* הגירוי ניתן בצורה ברורה:

א. ההוראה ניתנת בשפה פשוטה, בטון אסרטיבי ובקול רם

ב. החפצים מוצגים בצורה ברורה על השולחן

* הגירוי המבחין מוצג באופן אינטנסיבי עד להתמחות בו, בדרך כלל 3 תרגולים של 80% הצלחה.

 

מה מצופה מהתלמיד?

בגישה ההתנהגותית ובעבודת DTT נדרשת גם מהתלמיד תגובה מדוייקת.

זמן התגובה של הילד לשאלה/בקשה שהציג לפניו המטפל צריך לנוע בין 3 ל-5 שניות ממתן ההוראה.

* לא מתקבלת תגובה ספונטנית לפני מתן ההוראה

* התגובה חייבת להיות ברורה ומדוייקת. לא מתקבלות תגובות נלוות או דואליות. אם הילד התבקש להצביע על הסנטר ובפועל הצביע בכיוון כללי שבין הסנטר לפיו – זוהי אינה תשובה מדוייקת ולא ניתן להסיק מההצבעה שהילד אכן יודע היכן ממוקם הסנטר או מה משמעות המילה סנטר, ויש לחזור על ההוראה כדי לקבל תשובה מדוייקת יותר.

* תיקון עצמי יתקבל בהערכה, אך נדרש תרגול נוסף לצורך הצלחה מלאה על-מנת להיות בטוחים שהילד הבין את ההוראה.

* חשיבות השטף: גירוי תגובה ותוצאה בשטף.

* חוסר תגובה (no response) משמעה טעות אצל חלק מהילדים.

 

הילד יקבל משוב מהמטפל כפי שהוחלט בתוכנית. החיזוק מתחלק בין חיזוק חיובי (לדוגמא: קבלת ממתק, קבלת זמן משחק, שיר, משוב חברתי כמו חיוך או דגדוג, או משוב מוכלל לפי כלכלת האסימון כפי שפורט בסיקור השיעור הקודם), ובין חיזוק שלילי (מתן בריחה, הורדת רמת הקושי או הורדת קצב הוראה).

 

הקנייה באמצעות Mass Trial

המטרה: ללמד תגובה רצויה בנוכחות הגירוי המוצג

*למידה ללא שגיאות

* שלב זה מתחיל עם סיוע הניתן מיד עם הצגת הגירוי, מתוך מטרה ברורה להשיג את הצלחת הביצוע, בכל מחיר

* לאחר תגובה מוצלחת (גם בליווי סיוע), ניתנת תוצאה מחזקת כדי להגביר את ההתנהגות

 

יש לדעת כי ילדים עם ליקויי התפתחות בדרך כלל אינם לומדים כבר בהדגמה הראשונה ולכן יש לחזור על ההוראה שוב ושוב עד להפנמתה.

 

כיצד נבדקת ההפנמה?

בתחילה יש לבצע הדהיה של הסיוע, וכאשר התלמיד מבצע את ההתנהגות באופן עצמאי, מוודאים שהצלחתו עקבית ונשמרת ברמתה כמה ניסיונות רצופים.

הדהיית סיוע:

* מתחילים מסיוע מלא, ורק אחרי שהשגנו עקביות ברמה זו, יורדים במידת ההתערבות לסיוע פחות מתערב.

* אחרי שהשגנו עקביות ברמז קל, אנו מעוניינים להעביר את השליטה אל הילד כדי שיבצע זאת באופן עצמאי. כך שתיווצר שליטת גירוי של הגירוי עצמו ולא של הסיוע.

 

ניתוח מהות טעות

לאחר שלא היתה הפנמה, נבדוק:

* האם התלמיד היה קשוב?

* האם התנאים ללמידה היו אופטימאליים?

* האם לימדתי נכון את התלמיד?

* האם המשימה מורכבת מדי עבורו בשלב זה?

* האם הסיוע אכן מסייע לו?

* האם אני מחזק אותו כראוי?

 

בקבלנו דף תוכנית חדש, עלינו כמטפלים לעבור עליו וללמוד אותו, כדי להגיע מוכנים לטיפול עם הילד.

נבדוק:

* מה מטרת התוכנית?

* מה הגירוי (השאלה/ הוראה שהמטפל צריך להציג למטופל)?

* מהי התגובה הרצויה של המטופל?

* מהו הסיוע/ סיועים שעומד לרשותנו?

* מהו הפריט שעלינו ללמד?

* מהם הפריטים שרכש בעבר?

* שלב ראשון בתהליך הלמידה יהיה….

* מהם המחזקים של הילד?

* מתחילים!

 

עבודה עם ילדים על הספקטרום האוטיסטי היא לא קלה ופשוטה, ובגלל זה היא מרתקת, מאתגרת ומאוד מתגמלת. ההצלחה של הילד היא גם בעזרת המטפל ובזכותו, וכל הצלחה כזאת היא אושר גדול. גם למטפל ולמנחה התוכנית, גם להוריו של הילד וגם לילד עצמו, שנחשף עוד קצת אל העולם שסובב אותו, ומקבל ביטחון לאט לאט להשתתף בו.

 

לסקירת השיעור הקודם – למידה מזדמנת

 

אודות גלי כרמלי שרים

גלי כרמלי-שרים, עיתונאית ועורכת. בוגרת לימודי קולנוע. חוקרת אוטיזם פרטית. מייסדת אתר שוקולד כחול, נשואה לדורון, איש מחשבים בהווה וטייס בהתהוות ואמא מאושרת (וסחוטה) של נוגה, יהונתן ושרון-לוקאס, חלקם אוטיסטים.

מומלץ לבדוק את

קורס aba

התפתחות השפה אצל ילדים אוטיסטים

אני זוכרת איך הוא ביקש מהקלינאית שתפתח לו את מיכל בועות הסבון. הוא ניגש אליה ונעמד מולה. אני זוכרת שהקלינאית אמרה לו לגשת להביא כיסא והוא לא הבין. שיעור מספר 10 בקורס טיפול בגישה ההתנהגותית בבית ליאור עוסק באחד הדברים שהכי מטרידים הורים לילדים אוטיסטים - השפה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

שינוי גודל גופנים