דף הבית / כללי / העסקת אנשים עם מוגבלות תביא לתוספת לתוצר של 5 מיליארד שקל בשנה

העסקת אנשים עם מוגבלות תביא לתוספת לתוצר של 5 מיליארד שקל בשנה

בואו נשים את הדברים על השולחן: העסקת אנשים עם מוגבלות מפחידה את המעסיקים. חמור מכך, היא מפחידה את המעסיק הגדול ביותר: מדינת ישראל. פקידי המדינה כנראה חוששים, או שפשוט לא בא להם, שיסתובבו להם במשרדים עיוורים, חירשים, אוטיסטים או אנשים על כסאות גלגלים.

לפני כמה חודשים החלה היוזמה לתת סיכוי שווה ולהעסיק אנשים עם מוגבלות בכל חברה או ארגון, פרטי או ממשלתי, בהיקף מינימלי של 3% מהיקף כח האדם. ההסתדרות והמעסיקים הפרטיים חתמו על הסכם קיבוצי היסטורי המחייב העסקה של 3% עובדים עם מוגבלות בכל חברה שעובדים בה יותר מ-100 עובדים. שר הכלכלה חתם על הרחבה של ההסכם אך למרבה הפליאה, הממשלה החריגה את עצמה מהחובה להעסיק אנשים עם מוגבלות. מי שעמד והביט בהתלהבות בחתימה על ההסכם נדהם מכך שהממשלה מתחמקת מהחובה, שלמעשה היא זכות גדולה, להעסיק אנשים עם מוגבלות.

הונחה הצעת חוק לסיכוי שווה, שמחייבת העסקה של 3% עובדים עם מוגבלות בכל הגופים הממשלתיים, עליה חתמו 81 חברי-כנסת בהובלתם של איציק שמולי, קארין אלהרר, יריב לוין ורוברט אילטוב.

נושא העסקת עובדים עם מוגבלות בשירות המדינה תוקן בישיבתה האחרונה של הממשלה, בטרם ההכרזה על פיזור הכנסת ובחירות. הממשלה החליטה לחייב את הגופים הממשלתיים להעסיק 3% עובדים עם מוגבלות בכל גוף ממשלתי שבו עובדים יותר מ- 75 עובדים. מאחר שמדובר בהחלטת ממשלה, שעלולה להשתנות, להידחות, להתבטל או סתם לא להיות מבוצעת, אנחנו נמשיך לקדם חוק בספר החוקים שיחייב זאת.

נעזוב את השיח של עזרה הדדית, סיכוי שווה וכו'. בואו נדבר מספרים. דו"ח מבקר המדינה האחרון, שנסמך על מחלקת המחקר של משרד הכלכלה, קבע כי סך האובדן של המשק כתוצאה מאבטלה של אנשים עם מוגבלות הוא 5 מיליארד שקל. בזבוז של 5 מיליארד שקל בקצבאות במקום לייצר מהם הכנסות שמגדילות את התוצר ויוצרת מצב של win-win אמיתי למשק עם הפחתת הקצבאות למי שלא באמת זקוק לכך מכיוון שאנשים עם מוגבלות לא מועסקים לא כי הם לא טובים או מסוגלים לעשות את תפקידם, אלא כי קיים פחד אצל ה"לא מוגבלים" להעסיק אותם.

מרביתם של האנשים עם מוגבלות, כ-65% מכ- 800,000 אנשים בגילאי העבודה יכולים לתפקד באופן מלא. 320 אלף מקבלים קצבה מביטוח לאומי והשאר הינם "נכים נפקדים", נכים שאינם מקבלים קיצבה, אינם מקבלים שירותי שיקום ונשארים השקופים הכי שקופים. אם רובם יכולים ורוצים לעבוד – מדוע הם לא עובדים?

התירוץ המקובל הוא ש״לא צריך לכפות העסקה של אנשים עם מוגבלות. צריך לעודד העסקה כזו״. לאחר שאמרו שאסור לכפות העסקה טענו כי ״יש בעייה לקלוט לעבודה אנשים עם מוגבלות, כי קשה אחר כך לפטר אותם״. הם גם טרחו להסביר ש״אין תקנים לעובדים עם מוגבלות״. בקיצור – פרסו בפני את כל התירוצים, הטיעונים, הנימוקים והסיבות לאי-העסקת אנשים עם מוגבלות.

בשורה התחתונה, בואו נשאיר את העידוד למגרשי הכדורסל. כבר 66 שנים מאז הוקמה המדינה. כל הזמן אנחנו שומעים כי המדינה מעודדת העסקה של אנשים עם מוגבלות, אך ראו איזה פלא – לא קורה כלום.

רוב המעסיקים כנראה לא שמעו על מדינות נאורות ומתקדמות כמו גרמניה, ארצות הברית, מדינות סקנדינביה ועוד מדינות אירופאיות שנותנות סיכוי שווה ומחייבות העסקה של 5% עובדים עם מוגבלות בממשלה ומחוצה לה.

יש לדבר על העסקת עובדים עם מוגבלות במונחים כלכליים. מדובר בתוספת לתוצר של 5 מיליארד שקל בשנה. במקביל להגברת הפריון, אפשר גם לעשות מעשה טוב.

לכולם מגיע סיכוי שווה להשתלב בעבודה.

לינק לדף "סיכוי שווה":

https://m.facebook.com/profile.php?id=810358109023164

הכותב הוא סמנכ"ל בחברת החשמל, ממובילי מהפכת השילוב של אנשים עם מוגבלות בעבודה ואב לילדה בחינוך המיוחד

אודות גלי כרמלי שרים

גלי כרמלי-שרים, עיתונאית ועורכת. בוגרת לימודי קולנוע. חוקרת אוטיזם פרטית. מייסדת אתר שוקולד כחול, נשואה לדורון, איש מחשבים בהווה וטייס בהתהוות ואמא מאושרת (וסחוטה) של נוגה, יהונתן ושרון-לוקאס, חלקם אוטיסטים.

מומלץ לבדוק את

הנגשה קוגניטיבית היא עדיין עניין של רצון טוב

החברה מחוייבת להנגיש גם עבורנו את המרחב הציבורי. אני מאמינה שהדור הצעיר, זה שרואה ילדים משולבים, יתפוס את המוגבלות שלנו אחרת

כתיבת תגובה

שינוי גודל גופנים