שוקולד כחול על הקשת ומעבר לה
Related Articles
מאת שרי קסל גרימלנד
לארצי יש יום הולדת, אתם ודאי יודעים. ולכבוד יום ההולדת אני רוצה להתייחס לנושא מתבקש – עצמאות.
כהורים, אנחנו מביאים לחינוך את האישיות שלנו. יש מי שמשחרר בקלות, ויש מי שמאוד מגונן. כדי לקדם עצמאות אצל הילד, בכל תחום, ההורה צריך לשחרר, אבל רק כאשר הילד בשל לעצמאות, ולעשות זאת בהדרגה. ההורה גם צריך לתת לילד את הזמן ולקבל שמעבר לעצמאות הינו תהליך, שלא יהיה מושלם בהתחלה ושיהיו לו השלכות. הרצפה תהיה מלוכלכת יותר, הבגדים יילבשו לאט יותר.
מהצד השני נמצא הילד, שאומר בדרכו עד כמה הוא מבקש ומסוגל לעצמאות. כשלילד יש קשיים התפתחותיים, החל מהקושי הקל ביותר ועד קשיים נרחבים יותר, העניין נעשה מורכב יותר. הדברים לא קורים באופן טבעי ובטח לא בכל התחומים. לעתים קרובות האיחור ההתפתחותי מעכב\מונע את היכולת לעשות לבד באופן טבעי והילד זקוק לעזרה בלמידה, לתרגול מרובה, להתאמת אביזר מיוחד. לעתים המוטיבציה הפנימית לא קיימת מעצמה כי לילד קשה יותר, הוא נדרש להשקיע בפעולה מאמים מוטוריים, חשיבתיים, קשביים ורגשיים.
הרצון שלנו כהורים הוא שהילד שלנו יתקדם. להתקדם כלומר ללמוד לעשות דברים חדשים, כל ילד על פי יכולתו. התפקיד שלנו הוא ללוות את הילד ולעזור לו להגיע למימוש היכולת הטמונה בו.
מצד שני, כהורים אין ספק שאנחנו מהירים ויעילים יותר, ולפעמים אין זמן, ולילד עם קושי התפתחותי באמת קשה ולא נרצה להקשות עליו יותר.
פה נכנס המושג הנפלא של איזון – לא נרצה להקשות עליו יותר מדי או לעשות שינוי מהיר מדי, אבל כן נרצה לאתגר אותו, נראה מה הוא יכול לעשות וניתן לו עוד טיפה להתאמץ, ככה לומדים.
עצמאות מעלה את הביטחון העצמי, נותנת תחושה של מסוגלות, התנסות בפעולות של תפקודי יומיום (רחצה, לבישה, אכילה ועוד) מחזקת את הגוף ומפתחת את החשיבה. וכשילד עושה מה שהוא יכול וכמה שהוא יכול, וכשאנחנו עירניים אליו ולומדים מתי הוא יכול קצת יותר ומאפשרים לו, הוא מתקדם ומתפתח וזה נהדר בשבילו ונהדר גם בשבילנו.
יום העצמאות מתקרב, ואני אומרת, בואו נעצור רגע ונחשוב, במה אני יכול לקדם את העצמאות של הילד שלי? למה שלא אעזור לו להתחיל להסתבן לבד? להתנגב לבד? להחזיק לבד כפית? למה שלא אלמד אותו להפשיל לבד שרוולים? לשטוף לבד ידיים? לשרוך לבד את הנעליים?
בהתחלה תעשו עם הילד, כשהיד שלכם על שלו, שילמד את התנועה, ובהדרגה תנו לו לנסות לבד; בהתחלה שיעשה מעט ואתם את הרוב ובהדרגה תעבירו אליו יותר אחריות. אם צריך, עשו בשבילו חלק מהפעולה, למשל קרבו את הכף אל פיו או עזרו לו להעמיס את האוכל על הכף.
תחשבו עצמאות.
שרי קסל גרימלנד היא מרפאה בעיסוק התפתחותית
