מהרגע שילדכם מאובחן כאוטיסט יש תחושה שמתחיל מירוץ נגד הזמן. המירוץ לילד שייצא מהספקטרום. אז אין באמת דבר כזה, לצאת מהספקטרום, אבל כן אפשר לעזור לילדים ללמוד לתקשר ולדבר, והכי חשוב זה ללמוד להכיר את הילדים שלנו. הם תמיד מלמדים אותנו מה הכי נכון להם
סדרה המביאה את עקרונות הגישה ההתנהגותית לטיפול בילדים עם אוטיזם מתוך קורס מטפלים בגישה ההתנהגותית בשיתוף בית ליאור
השיעור ה-13 בקורס מטפלים בגישה ההתנהגותית בבית ליאור הוא למעשה השיעור האחרון מבחינת החומר החדש הנלמד והוא עוסק בשיטות תצפית ומחקר.
כמעט כל הורה בעל פז"מ לילד על הספקטרום נתקל בצורך התצפית על ילדו. באופן בסיסי, גם בזמני אבחון ועל-ידי מאבחנים ומטפלים עשויות להתקיים תצפיות, כאשר לרוב מדובר בתצפיות כלליות על הילד – על התנהגותו, על קשייו, על יצירת קשרים, על היכולת לעבוד במליאה וכדומה.
בגישה ההתנהגותית נערכות בנוסף תצפיות שמטרתן למדוד ולדווח על שכיחות או משך של התנהגויות שונות.
למה חשוב למדוד? תדירות ההתנהגות תשפיע על החלטת המנחה האם ובאיזו דחיפות לטפל בה. למשל – אם הילד מבצע פעילות לא נאותה אחת לשעה, נשים את הכחדתה כמטרה גבוהה יותר מפעילות לא חברתית או לא רצויה אחרת שתדירותה אחת ליום.
גם זמן התגובה של הילד משפיע על ההחלטה לגבי רמת ההתערבות
שיטות מדידה מרכזיות בניתוח התנהגות יישומי
*תצפית תיאורית – ABC – בודקת את האירוע או האירועים שקדמו להתנהגות של הילד עליו נערכת התצפית, ההתנהגות של הילד אותה אנחנו בודקים ותגובת הסביבה להתנהגות. בתצפית יצויינו המקום והזמן שבו קרתה ההתנהגות.
הנחיות לכתיבת תצפית תיאורית
משך התצפית המומלץ נע בין 20 דקות לחצי שעה. חשוב שמבצע התצפית לא יהיה חשוף לילד שעליו היא נעשית. מומלץ לקיים את התצפית יותר מפעם אחת.
מבצע התצפית יציין מהי המסגרת בה נערכת התצפית, מי היו הנוכחים, מה היה סוג הפעילות או מה היו הפעילויות (משחק חופשי, ארוחת עשר, קריאה בקול, דיון וכיוצא בזה).
בתצפית יש לכתוב כל מה שנאמר על-ידי הנצפה ולמי, וכל מה שהנצפה עשה וכלפי מי
יש לכלול בתצפית כל מה שנאמר ו/או נעשה כלפי הנצפה ולציין עם מי התרחשה הסיטואציה.
יש להבחין בין עובדות (מה מתרחש למעשה) לבין התרשמות או פרשנות אישית.
במידה ואין ציון של התנהגות מסוימת המתרחשת בזמן מסוים, מומלץ לרשום מדי פעם את השעה על-מנת לספק אינדיקציה כלשהי לגבי הזמנים.
מהתצפית התיאורית ניתן ללמוד על דפוסי התנהגות חוזרים ולהתחקות אחריהם.
* רישום אירוע – בתצפית זו מונה המטפל את מספר ההתרחשויות של התנהגות מסוימת בכל פעם שהיא מתבצעת, כלומר – את התכיפות שלהן
* רישום כמותי – איסוף נתונים שוטף
למה בעצם אנחנו זקוקים לבצע תצפית על הילד? אצל ילדים לא ורבליים או עם רמת תקשורת נמוכה, קשה מאוד להבין מה מטריד את הילד, מה מקשה עליו ואיך ניתן לעזור לו. לפעמים אפילו עד כדי כך שלא ניתן להבין את הילד. התצפית מסייעת להבין את החוויה שעובר הילד ולהגיע לשורש ההתנהגות.
כאמור, כמעט ואין הורה שלא מכיר את הנושא הזה. כשבני יהונתן היה בן חמש הוא החל ביום בהיר אחד לסרב להיכנס לבית מהגן. היינו אז בטיפול ביתי בגישה ההתנהגותית והמנחה פנתה אל הגננת כדי שזו תדווח לה מה מתרחש עם יהונתן בחצי השעה האחרונה של יום הלימודים ובמעבר להסעה. כשירד מההסעה, בין אם חיכיתי לו אני ובין אם חיכתה לו תיראפיסטית, לאורך שבועות ארוכים הוא סירב להיכנס הביתה. בפתח הבית עמד וכעס, מסרב להיכנס. האמת היא שמעולם לא פתרנו את הסוגייה הזאת. אין לי מושג גם היום מה עבר בראשו ובלבו של בני הקט והמתוק. ההתנהגות הזאת נעלמה יום אחד כלעומת שבאה, וגם זה דבר שקורה לא מעט.