שוקולד כחול על הקשת ומעבר לה
Related Articles
מהרגע שילדכם מאובחן כאוטיסט יש תחושה שמתחיל מירוץ נגד הזמן. המירוץ לילד שייצא מהספקטרום. אז אין באמת דבר כזה, לצאת מהספקטרום, אבל כן אפשר לעזור לילדים ללמוד לתקשר ולדבר, והכי חשוב זה ללמוד להכיר את הילדים שלנו. הם תמיד מלמדים אותנו מה הכי נכון להם
סדרה המביאה את עקרונות הגישה ההתנהגותית לטיפול בילדים עם אוטיזם מתוך קורס מטפלים בגישה ההתנהגותית בשיתוף בית ליאור
אחת הסוגיות שהורים לילדים אוטיסטים נתקלים בהן היא סוגיית הלימוד – הן רכישת אבני יסוד התנהגותיים, והן הקניית דרכי למידה לתכנים לימודיים. אז איך באמת עושים את זה? כשמדובר בילד אוטיסט, צריכה האמת להיאמר – הדרך היא מאוד קשה. לא בלתי אפשרית – ההיפך. אבל יש להתכונן לעבודה קשה. אומר אפילו סיזיפית. שכן עם ילדים על הקשת האוטיסטית הקושי בתקשורת פוגם ביכולת החיקוי וביכולת הלמידה, ומשום כך יש צוריך בחזרות רבות על תכנים שברצוננו ללמד את הילד, גם הפשוטים והיומיומיים ביותר. גם ילדים בעלי קוגניציה תקינה ומעלה נצטרך ללמד באופן עקבי, מתמשך וסבלני. אין זה אומר כמובן שהם אינם בני לימוד, אלא שלימוד שהוא ספונטני וטבעי עבור ילדים ללא עיכוב התפתחותי הוא עבודה קשה ומייגעת לילדים על הספקטרום.
ילדים נוטים ללמוד מחיקוי. זה הטבע שלהם. הם שומעים ומקשיבים, מסתכלים ורואים, ולומדים באמצעות החיקוי. ילדים על הקשת האוטיסטית נוטים פחות לבדוק את העולם שסביבם ויש לעודדם לעשות זאת. אם ילד בהתפתחות רגילה רואה את אמא שלו עונה למכשיר הטלפון כאשר זה מצלצל וייגש למכשיר הצעצוע שלו ויחבר אותו לאוזנו – הרי שרבים מהילדים על הקשת האוטיסטית לא יבצעו את הפעולה שעשה המבוגר (או ילד שבסביבתם). ואם הפעולה שאנחנו עושים מורכבת ממספר שלבים, הרי שיש לחזור ולבצע אותה מאות פעמים בצורה מובחנת ביחד עם הילד על-מנת להסב את תשומת לבו לכל שלב ולכל פרט בפעולה שלנו.
באמצעות טיפול התנהגותי אנחנו מסייעים לילד ללמוד באופן מתוכנן ומבוקר באמצעות תוכנית הנבנית על-ידי מנחת תוכנית, שהיא מנתחת התנהגות ומועברת על-ידי מטפלים בגישה ההתנהגותית (שזה הקורס שלנו), אשר מכונות פעמים רבות "תיראפיסטיות". המטפלת עובדת עם הילד ומתעדת את תגובותיו, את התנהגותו וכל דבר חשוב שמתרחש (הילד יזם למשל משהו חדש, גילה עניין בדבר חדש וכדומה) – כל מידע שכזה עשוי להיות חשוב ורלוונטי להתקדמות התוכנית וכמובן שחובת המטפלת ליידע את המנחה בהתנהגותו והתייחסויותיו של הילד.
שתי פרוצדורות מקובלות בגישה ההתנהגותית. האחת היא אימון לניסיון מובחן – (DTT (Discrete Trial Training והשנייה היא למידה מזדמנת (incidental teaching ). כאשר DTT מכוונת ללמידה "מסודרת" בחדר ליד שולחן בדרך-כלל, ובמסגרתה כל פעילות מתועדת מיידית על-ידי המטפל (כלומד כיצד באה לידי ביטוי תגובתו של הילד ללמידה, ועל כך עוד יתואר ויסופר). בשיעור השישי התמקדנו בלמידה המזדמנת.
כשאנחנו מדברים על למידה מזדמנת אנחנו בעצם מתכוונים ללימוד דרך פעילויות יומיומיות, אולם גם הן בדרך מבוקרת. כך נוכל למשל להכין עוגיות במטבח כאשר אנחנו מיישמים את הגישה ההתנהגותית לקידום ההבנה של הילד והתקשורת שלו. כלומר, נפעל לקידום התוכנית והמטרות שלה באמצעות פעילויות יומיומיות.
ההגדרה ללמידה מזדמנת על-פי Hart and Risley (חוקרי חינוך והשכלה) היא: "למידה המתרחשת באופן טבעי בסיטואציה מובנית, ובה מבוגר מעביר מידע לילד או מאפשר לו אימון בפיתוח מיומנות".
הקניית התנהגות לפי הגישה ההתנהגותית מתבססת על כמה עקרונות ושלבים:
*התנהגות חדשה
* התנהגות שאיננה ברפרטואר המתנהג
*לימוד התנהגות לגמרי מ"אפס"
* בחירת התנהגות המטרה
* הגדרת התנהגות המטרה
* פירוק ההתנהגות באמצעות ניתוח תפקודי לשלבים
* בחירת והגדרת השלב הראשון
* הגדרת הסיוע המתאים ללמידה
* הגדרת המחזק שיינתן עבור התנהגות המטרה
אז כמו שאמרנו, למידה מזדמנת היא קיום תהליך הלמידה המתרחש אצל ילדים בדרך-כלל בצורה ספונטנית, כאשר אנחנו נכין את הילד לסיטואציה ככל האפשר וננסה גם לתעד את התהליך, אם כי התיעוד יכול להיות פחות מיידי (בניגוד ל-DTT).
למה עלינו להתייחס כשאנחנו מנהלים למידה מזדמנת?
*כיצד נתכנן את הפעילות?
* נפרק את הפעילות למרכיבים, נחשוב כיצד לשלב מטרות למידה בכל מרכיב/ שלב
* כיצד נשלב את מטרות הלמידה בתוך הפעילות בפועל?
* כיצד נאסוף נתונים על מטרות הלמידה ותפקוד הילד בהן?
* כיצד נחליט מתי להתקדם לשלב הבא?
למידה מזדמנת יכולה להיות מהנה ביותר לכל הצדדים ולפתוח צוהר לעולמו של הילד.
תחום נוסף שנגענו בו בשיעור הזה הוא נושא האתיקה. כמו בכל תחום, ובעיקר כשמדובר בתחום הטיפול, לאתיקה יש משמעות קרדינלית.
מטפל בגישה ההתנהגותית אמנם לא מתבקש לחתום על מסמך לשמירת כללי האתיקה, אולם הוא מחוייב בהם. הדברים אמורים כמובן גם על מנתח ההתנהגות (מנחה התוכנית).
כפי שתוכלו לראות, מדובר בכללים סבירים והגיונים לחלוטין.
מהי התנהגות אחראית של מנתח התנהגות ומטפל התנהגותי? (מתוך הקוד האתי)
להסתמך על ידע מדעי מקצועי מבוסס טרם מתן השירות
לתת שרות בתחום בו יש לו אימון והכשרה
בתחומים חדשים יחפש אימון והכשרה מבעלי ידע קודם שיטפל
לשמור על רמת ידע ועדכון מקצועי גבוה בתחום בו הוא נותן שרות. יתבסס על עדכון בקריאה ובהשתלמויות
לשמור על כבודו של הלקוח, בריאותו ובטיחותו
להעדיף שימוש בכלי מחקר אשר תוקפו בעבר
איסורים ותקנות מחוייבים:
הימנעות מקיום יחסים דואליים: מטפל ימנע מפיתוח קשרים או הבטחת קשרים בתחום האישי, כלכלי, מדעי או מקצועי עם לקוחות להם הוא מחויב כמטפל
הימנעות מקיום יחסים של מרות
הימנעות מקיום יחסים של שותפות
הימנעות מקיום יחסים בעלי אופי רומנטי
לאחר סקירת כללי האתיקה דנו בכיתה בסיוטאציות מחיי היום-יום והאם הן עוברות על כללי האתיקה, למשל: ההורה מבקש מהמטפלת בגישה ההתנהגותית שעובדת עם הילד להגיע לשמור עליו (ואולי גם על אחיו) מעבר לשעות הטיפול במסגרת התוכנית (כלומר, במילים אחרות – לעשות בייביסיטר) – האם חלה כאן עבירה על חוקי האתיקה שהמטפל מחוייב בהם?
האם המנחה יכול לשתף את המטפל בקשיים שנתקל בהם בעבודתו עם ההורים?
אני מאמינה שלאחר עבודה בשטח הכללים נראים טבעיים.
2 comments
Pingback: שיעור מספר 8, |
Pingback: טכניקות למידה בניתוח התנהגות – הקניית התנהגות חדשה באמצעות DTT |