שוקולד כחול על הקשת ומעבר לה
Related Articles
מאת ד"ר אנדה רוזן-ולטר
ביקור אצל רופא השיניים הוא חוויה לא קלה ולא נעימה עבור רוב הילדים, וגם עבורנו המבוגרים (אני זוכרת את אחד הביקורים שלי, נאנקת מכאבים ועל סף בכי, כשעיניי קלטו את המדבקה על מתקן המים שאמרה: "העיקר שתצא מכאן בחיוך").
ואולם, טיפול שיניים בשלב מוקדם של עששת או של חור קטן עשוי להיות קריטי, לפני שיהפוך לחור גדול או לטיפול מורכב. כמו-כן, ביקור קבוע אצל רופא השיניים חשוב, במיוחד עבור ילדים שלא מצחצחים את השיניים כראוי ואם ההורים לא מקפידים על צחצוח פעמיים ביום.
חוסר הרצון להגיע לרופא השיניים ולשתף פעולה בבדיקה או בטיפול המוכר אצל כל ילד וילדה הוא רק שלב אחד עבור ילדים אוטיסטים, שרבים מהם חוששים מהלא מוכר, חשדנים ועלולים להירתע ממגע גופני זר. אז איך בכל זאת שומרים על שיניים בריאות של ילד אוטיסט? ואיך מקלים עליו את ההגעה למרפאה? פנינו אל ד"ר אנדה רוזן-ולטר, מומחית רפואת שיניים לילדים כדי לקבל ממנה עצות.
ד"ר רוזן-ולטר ממליצה לשוחח עם רופא השיניים על ילדכם בטרם ההגעה למרפאה. ספרו לו על הילד/ה שלכם – היסטוריה רפואית, אבחנות, חוויות עבר, תארו בפניו מצבים או גירויים העלולים להלחיץ את הילד והעלו כל מידע שיכול לתרום ליצירת חוויה נוחה יותר לילד.
בבית כדאי להראות תמונות של חדר טיפולים, כסא דנטלי ומכשירים, לפי רמת ההבנה של הילד (או הבוגר). אפשר גם לכין לו/לה סיפור חברתי – אני הולך לרופא השיניים.
אם הילד ישתף פעולה, אפשר לשחק איתו במשחק סימולציה ולתרגל את הנדרש במהלך בדיקה (לשכב, לפתוח את הפה וכיו"ב).
חשוב להימנע מניסוח משפטים בעלי מסר שלילי ומלחיץ כגון "אל תדאג", "לא יעשו לך כלום" ולדבר באמצעות מסרים חיוביים: "אתה בוגר"/ "אתה גדול"/ "הרופא יספור את השיניים שלך".
כיוון שילדים אוטיסטים מרגישים בטוחים ושלווים יותר בסביבה מוכרת וצריכים זמן להסתגלות, מומלץ להגיע זמן מה לפני שעת התור שנקבעה ולאפשר היכרות עם המקום והצוות, עד שרמת המתח תרד והילד יחשוש פחות להתיישב על הכסא. נסו לתאם תור כאשר אין הרבה אנשים במרפאה (תור ראשון למשל) על מנת להפחית את עומס הגירויים החדשים.
במהלך הביקור
הילד ירגיש בטוח הרבה יותר בנוכחות הוריו בחדר. היכנסו יחד ואפשרו לו להכיר את חלל הטיפולים ואת הכסא.
כדאי לקבל טיפול אצל רופא רגיש ומשתף פעולה (מומלץ מאד שזה יהיה מומחה ברפואת שיניים לילדים מטעם משרד הבריאות) אשר ישתמש במסרים קצרים ופשוטים וייעזר בשיטות התנהגותיות כגון TELL-SHOW-DO (ספר-הצג-עשה), המאפשרים חשיפה הדרגתית והסתגלות לגירויים השונים (מראה, אור, אוויר, מים).
מומלץ שהפגישות תהיינה קצרות.
קחו בחשבון שחלק מהילדים זקוק לסדציה (תרופות טשטוש) על מנת לעבור טיפולים.
שמירה על היגיינת הפה
חלק מהילדים נוטה לאגור מזון בפה בשל קואורדינציה נמוכה של הלשון, מה שמעלה סיכון לעששת. גם העדפה של מזון רך, דביק ומתוק מגבירה את הסיכון. על כן כדאי לשמור על הכללים הבאים:
– לנסות להקפיד על ארוחות מסודרות (עם הפוגות של שעתיים לפחות בין ארוחה לארוחה).
– להרגיל מינקות שתיית מים, בעיקר בין הארוחות.
– להציע מזונות פחות דביקים. גלידה או מעדן מתוק הנשטפים מהר יותר מחלל הפה עדיפים כקינוח על פני קורנפלקס, עוגה או ופל, שנוטים להידבק לזמן רב.
– להקפיד על צחצוח ערב ובוקר בעזרת ההורים. ניתן להיעזר במברשת חשמלית היכולה לסייע בשמירה על היגיינה טובה .
לעמוד הפייסבוק של ד"ר אנדה רוזן-ולטר