מהספקטרום. אז אין באמת דבר כזה, לצאת מהספקטרום, אבל כן אפשר לעזור לילדים ללמוד לתקשר ולדבר, והכי חשוב זה ללמוד להכיר את הילדים שלנו. הם תמיד מלמדים אותנו מה הכי נכון להם
סדרה המביאה את עקרונות הגישה ההתנהגותית לטיפול בילדים עם אוטיזם מתוך קורס מטפלים בגישה ההתנהגותית בשיתוף בית ליאור
השבוע הגענו לשיעור מספר 8, שעוסק בלמידת התנהגות חדשה (הקנייה), המחולקת לעיצוב (shaping) ושרשור (chaining) – שרשור לפנים ושרשור לאחור, וללמידת התנהגות קיימת (לאחר הרכישה) – שימור והכללה. גם השיעור הזה הוא בעל אינפורמציה משמעותית לגבי תהליך הלמידה.
עיצוב התנהגות חדשה מוגדר כתהליך שבו התקרבות הדרגתית להתנהגות היעד מחוזקת בצורה שיטתית, מיידית ודיפרנציאלית. מאחר שמדובר במינוחים ומושגים חדשים לנו, ההסברים כמובן מובאים להלן:
התקרבות הדרגתית היא אוסף התנהגויות פשוטות אשר הופכות מורכבות בהדרגה – אלו מהוות תנאי מוקדם הכרחי לביצוע ההתנהגות הסופית (התנהגות המטרה).
חיזוק דיפרנציאלי הוא תגובה מסויימת מקבוצת תגובות מחוזקת, בזמן שתגובות אחרות שחוזקו בעבר אינן מחוזקות (תחת תנאי הכחדה). החיזוק הדיפרנציאלי מחולק ל"שינוי בטופוגרפיית ההתנהגות", כאשר בהם שלבי הלימוד מתקדמים. בדוגמא שניתנה – ילד מתבקש לצייר ריבוע אך מצייר צורה שמזכירה יותר עיגול ואנחנו רוצים ללמד אותו לצייר ריבוע – בעל קווים ישרים. כדי ללמד אותו בצורה קלה יותר ונעימה נלמד אותו לצייר את הריבוע בהדרגה. כך, בשלב הראשון נחזק אותו על ציור זוית אחת לעיגול. לאחר שהצליח לאורך תקופה לצייר באופן עקבי עיגול בעל זווית, נעבור לחזק אותו על ציור שתי זוויות כאשר בשלב הזה לא נמשיך לחזק אותו על ציור זווית אחת, שכן מטרה זו הושגה כבר. בשלב הבא נחזק על ציור שלוש זוויות ובשלב הרביעי – ארבע זוויות – כאשר למעשה הילד למד לצייר ריבוע וכאמור, עם כל עליית שלב החיזוק ניתן רק עבור השלב הנוכחי.
החלק השני של החיזוק הדיפרנציאלי הוא "שינוי בממדי ההתנהגות", בה הטופוגרפיה נשארת קבועה ומה שמשתנה זה משך זמן הפעילות, הכמות או העוצמה (לדוגמא – ישיבה ממושכת יותר בפעילות).
שלבים בעיצוב התנהגות
תכנון:
* הגדרה אופרטיבית של התנהגות היעד.
* קבלת החלטה על רצף השלבים הנכון עד להקנייתה של ההתנהגות החדשה (פירוק התנהגות היעד למרכיביה).
* קביעת קריטריון להצלחה למעבר משלב עיצוב אחד למשנהו (קצב, תדירות, אחוזים, עוצמה ומשך זמן).
ביצוע:
* זיהוי ההתנהגות הראשונה לחיזוק.
* התקדמות בצעדים הדרגתיים.
* שהייה קצרה בכל שלב שבוצע בהצלחה.
* שילוב של סיוע (רמז) בתהליך.
* חיזוק מיידי להתנהגות היעד שנרכשה.
* שילוב ההתנהגות שנרכשה עם התנהגויות נוספות.
שרשור – למידת שרשרת
הגדרה: חיזוקה של סדרה מוגדרת של התנהגויות יחסית פשוטות הנמצאות ברפרטואר של הלומד על מנת ליצור התנהגות מורכבת יותר.
ביצוע: שלב בשרשרת מהווה חיזוק חיובי לשלב הקודם וגירוי מבחין לשלב הבא
במילים פשוטות יותר מדובר בפעילות הבנויה משלבים ובה כל שלב נשען על הסעיף הקודם שלה. הפעילות יכולה להיות משחק או למידה ליד שולחן, אבל דווקא בלמידת שרשרת יש לנו הזדמנות פז לעבוד עם הילד בסביבה טבעית בבית, ואולי ספציפית במיוחד במטבח. המטבח הוא מקום שבו ניתן ללמד את הילד הרבה מאוד במגוון תחומים: שיום חפצים, שיום פעולות, צבעים וכדומה.
מה שעוד יפה בפעילות הזאת שהיא מהווה למידה תוך כדי הנאה משותפת של המטפל והילד. מאחר שמדובר בפעילות חווייתית ולא דידקטית היא מאוד מומלצת לפעילות של ההורה עם הילד. למשל הכנת כדורי שוקולד. אפשר להכין את כדורי השוקולד לצורך מטרה משותפת ואז גם להעניק לפעילות מטרה: נכין כדורי שוקולד ליום ההולדת של סבתא. ואפשר גם לכין אותם סתם בגלל שהם טעימים 🙂
גם פעילות יומיומית כגון צחצוח שיניים היא פעילות שרשור. לצורך ההמחשה:
* פתיחת הברז
* מילוי כוס במים
* סגירת הברז
* שטיפת הפה במים שבכוס
* ניגוב הפה במגבת
* שטיפת מברשת השיניים במים
* שטיפת הכיור במים
* החזרת הציוד למקום
טכניקה אחרת של שרשור היא שרשור לאחור, שבה המשימה מבוצעת על-ידי המטפל והילד מבצע בה את השלב האחרון. המטפל משבח את הילד על ביצוע המשימה כולה ולא רק על חלקו הצנוע. לדוגמא: המטפל מרכיב פאזל ומשאיר לילד לחבר את החלק האחרון להשלמת הפאזל. המטפל מריע לילד ומחזק אותו על הרכבת הפאזל ("איזה יופי הרכבת את הפאזל!! כל הכבוד!!).
שימור התנהגות קיימת
בתום תהליך רכישה של התנהגות לרפרטואר הלומד יש להקפיד על הכללת גירוי, הכללת תגובה ושימור.
הגדרה: היכולת של המתנהג להמשיך לבצע את ההתנהגות למרות שההתערבות שגרמה לשינוי וללמידה אינה תקפה יותר.
תכנון שימור לטווח ארוך
* הצלחה עקבית בביצוע ההתנהגות וחיזוקה מהוות תנאי הכרחי לשימור ההתנהגות לטווח ארוך
* הכנסת ההתנהגות תחת תנאי חיזוק לסירוגין
* תהליך השימור צריך להיות מתוכנן כמו תהליך הלמידה
הכללת התנהגות קיימת
בתום תהליך רכישה של התנהגות לרפרטואר הלומד יש להקפיד על הכללת גירוי, הכללת תגובה ושימור.
הגדרה: הכללה מתרחשת כאשר שינוי בהתנהגות כתוצאה מלמידה נשמר לאורך זמן, סביבות, אנשים ומצבים, לאחר שהתנאים שגרמו לשינוי אינם עוד בתוקף.
הכללת גירוי
היכולת להגיב באופן מוצלח לתנאי גרייה שונים מאלו שהיו מצויים בסביבת הלמידה
גירויים שלא נלמדו באופן ישיר
סביבות שונות (אנשים, מקומות), זמנים שונים
היכולת להגיב/להתנהג ולשפר את ביצועי ההתנהגות בסביבות נוספות לסביבת הלמידה
תנאים להצלחת ההליך:
חלק מגירויי הלמידה חייב להיות בסביבה החדשה
הסביבה חייבת להיות דומה לסביבת הלמידה בראשית התהליך
שילוב הגירויים המסיחים בתכנון הלמידה וההכללה
תכנון לקראת הכללה
הכנת רשימה של כל האספקטים והתגובות של ההתנהגות אותה רוצים לשנות (מה כוללת אכילה עצמאית?)
הכנת רשימה של כל המקומות, סיטואציות, סביבות בהן ההתנהגות לשינוי אמורה להתרחש (סוגי האוכל, שתייה, סוגי כלי האוכל…)
רשימה של כל ההתנהגויות המצופות מהסביבה של הילד המשפיעות על תהליך שינוי ומיסוד ההתנהגות (מי נמצא בסביבה באופן פסיבי ומי משתתף בתהליך השינוי)
כדי להבין ולזכור את המושגים צריך בהתחלה לשנן אותם, בהמשך, ותוך כדי עבודה, המושגים, שהם חלק מהז'רגון המקצועי, ייהפכו לזכירים ובעלי משמעות ברורה. בשלב הזה של הקורס למעשה למדנו הגדרות רבות שישמשו אותנו ובבית ליאור הכינו מן המוכן את מילון המונחים הבסיסי בניתוח התנהגות יישומי- ABA שכמה מערכיו מוצגים להלן:
יחסי הגברה
- חיזוק חיובי – יחסי הגברה נוצרים כאשר מחזק המופיע בעקבות התנהגות מסויימת גורם להגברת שכיחות ההתנהגות. לדוגמא: חיבוק.
- חיזוק שלילי – יחסי הגברה נוצרים כאשר תגובה \ התנהגות מסויימת מפחיתה או מפסיקה הופעתו של גירוי לא נעים וכתוצאה מכך מוגברת. לדוגמא: סיום דף עבודה ויציאה להפסקה.
מחזק אוטומטי – כל התנהגות או תגובה המייצרים באופן מיידי מצב ביולוגי נעים. לדוגמא: התנהגות נפנופים, גרייה עצמית.
עיצוב – תהליך שבו התקרבות הדרגתית להתנהגות היעד מחוזקת בצורה שיטתית, מיידית ודיפרנציאלית.
One comment
Pingback: חבילת טיפול להתנהגויות מורכבות |