שוקולד כחול על הקשת ומעבר לה
Related Articles
מהרגע שילדכם מאובחן כאוטיסט יש תחושה שמתחיל מירוץ נגד הזמן. המירוץ לילד שייצא מהספקטרום. אז אין באמת דבר כזה, לצאת מהספקטרום, אבל כן אפשר לעזור לילדים ללמוד לתקשר ולדבר, והכי חשוב זה ללמוד להכיר את הילדים שלנו. הם תמיד מלמדים אותנו מה הכי נכון להם
סדרה המביאה את עקרונות הגישה ההתנהגותית לטיפול בילדים עם אוטיזם מתוך קורס מטפלים בגישה ההתנהגותית בשיתוף בית ליאור
כל הילדים אוהבים לשחק. המשחק עבור הילדים הוא תהליך חשוב של למידה והתפתחות. הקושי של ילדים עם אוטיזם לשחק קיים במספר מישורים. ישנם ילדים שלמעשה כלל אינם יודעים לשחק. הם יכולים לקחת צעצוע, להכות אותו בקיר, לסובב אותו, להמשיך לחקור אותו שנים אחרי שחדלו להיות תינוקות, כמו להרבות לשים אותו בפיהם. ישנם ילדים עם אוטיזם שנוהגים לרכז צעצועים בדרכים מסויימות – בשורה למשל, ולא לשחק בהם בצורה פונקציונלית. חשוב מאוד להתערב, על אף הקושי הכרוך בכך, שכן ילדים עם אוטיזם יסרבו לכניסה למרחב שלהם וניסיון להשפיע עליו. אני זוכרת מפגשים רבים של טיפולים בבני כשהמטפלת מנסה לשווא ללמד אותו את המושג "תור". התור שלה כמעט אף פעם לא הגיע.
ילדים אחרים יכולים להתקדם יותר במשחקם, ועדיין לא להפוך את המשחק לפונקציונלי ולימודי.
אחרים יכולים לשחק משחק פונקציונלי בלבד, ולא ליצור משחק סימבולי או דימיוני.
ואחרים יכולים להימנע כליל מלשחק עם ילדים אחרים.
וישנם ילדים שיקיימו משחק עם חבר אולם יתקשו להבין את הכללים, או לקבל אותם.
ולפעמים ילד יכול להיות "תקוע" על משחק באופן מסוים ולהתקשות לפתח אותו.
ילדים רבים עם אוטיזם יכולים להעדיף משחק שמותאם לגילאים צעירים יותר מגילם הכרונולוגי.
מכל הסיבות הללו, חשוב ליצור התערבות במשחקו של הילד – אם כדי ללמד אותו מה מטרת הצעצוע או המשחק, אם כדי ללמד אותו לפתח את המשחק, או ללמוד לשחק עם ילד אחר, או ללמוד לקבל כללים, למשל – להפסיד במשחק. גם ילדים עם התפתחות תקינה עלולים להתקשות להתמודד עם הפסד במשחק, ויש ללמד אותם להתגבר על הקושי ולהבין שלא בכל משחק או בכל תור נוכל לנצח.
עבור ילדים על הספקטרום, משחק עשוי להפחית תדירות של התנהגויות גרייתיות. כמובן שהמשחק נחוץ ביותר כדי להשתלב בפעילות הגן.
הבשורה הטובה היא שגם ילדים על הרצף האוטיסטי בהחלט יכולים ללמוד לפתח את המשחק שלהם, כל ילד לפי קצב התקדמותו.
כמטפלים בגישה ההתנהגותית נוכל ללמד ילדים לשחק בכל דרכי הלימוד שסקרנו בשיעורים האחרונים – בטכניקת DTT (ישיבה מובנית ליד שולחן), בלמידה מזדמנת, באמצעות עיצוב ושרשור, וגם כאן כמובן נעבוד על הכללה. כהורים, רובנו מכירים את הקושי שבמשחק עם הילד הפרטי שלנו. לא תמיד הוא ירצה לשתף פעולה. הוא עלול להתחמק ולהעדיף משחק לבד. זה לא אומר שצריך לוותר לו. כדאי לכל הורה ללמוד באילו משחקים הילד שלו עשוי להסכים לשחק יחד – אולי אלו יהיו משחקי הרכבה? משחקי דמויות כמו פליימוביל? הבן שלי למשל ייתן ספרינט אם יראה אותי מתקרבת אליו עם משחק קופסא. לעומת זאת, הוא ירשה לי לשבת איתו ולשחק בכלי המטבח, הוא גם יסכים לשתף אותי בתוכניות שלו במסגרת המשחק.
כמטפלים, גם משחק יהיה לימוד מובנה, בעל מטרות מוגדרות ומעבר ממטרה למטרה בשלבים. לא נוכל לדלג על שלבים ותמיד צריך לדעת למה הילד מסוגל כדי לא לגרום לו ייאוש או כעס. גם בלימוד המשחק תיבנה תוכנית על-ידי מנתחת ההתנהגות שמנחה את התוכנית והמשחק יתפתח ככל שהילד ילמד לשתף פעולה ויוכל להמשיך הלאה.
החלק השני של השיעור נגע ביוזמה.
מה צריך כדי ליזום? תכנון ומוטיבציה, יצירתיות, גמישות, תהליך של פתרון בעיות עד להשגת המטרה
ומרכיבים ניהוליים – תכנון, ויסות, זיכרון עבודה ואינהיביציה (עכבה – היכולת למנוע או להפסיק פעולות מסויימות)
היוזמה בקרב אנשים עם אוטיזם היא יותר מורכבת. לרוב ישנו חוסר ביוזמה (אישית או חברתית), היזימה עצמה עלולה להיות תבניתית ונוקשה ולהתמקד בתכנים קבועים או סיטואציות קבועות, היא עלולה להיארך זמן רב יותר, הן בשלב הרעיון והן בשלב הביצוע והיא תהיה מוכוונת יותר כלפי הסביבה הפיזית ובאופן אישי (ביני לבין עצמי) ופחות כלפי אנשים.
למה חשוב לעודד לקיחת יוזמה?
היוזמה עומדת בבסיס אינטראקציה חברתית תקשורתית, היא מקדמת אסרטיביות ויכולת משחק ומאפשרת הבעת רעיונות, עמדות ודיעות.
לא פשוט להביא ילדים עם קושי בתקשורת למשחק משותף ולפיתוח יוזמה. העבודה היא מאוד קשה, הדרך היא מאוד ארוכה, ולעתים התוצאות הן לא כמו שקיווינו. לכן כדאי להמשיך לעבוד עם הילד, לעודד אותו ולהעביר לו מסר שהוא מסוגל ושאנחנו מאמינים בו, גם הורים וגם מטפלים.
One comment
Pingback: שילוב – חלום או מציאות? |