Home / מאמרים מקצועיים / איך מרגיעים את הילדים בתקופות של מתח סביבתי?

איך מרגיעים את הילדים בתקופות של מתח סביבתי?

בימים אלה שבו הטרור משתולל ברחובות, ילדינו מרגישים את המתח והלחץ שאנו נתונים בהם. ילד ילד ויכולותיו להבין, כל ילדה ורמת ההתעניינות שלה בפרטים. כיצד נוכל להקל על ילדינו להיות רגועים יותר? ד"ר יוכי סימן-טוב, מנהלת היחידה להתמודדות במצבי לחץ וחירום במשרד החינוך, נותנת מספר עצות שעשויות לסייע לנו בימים אלו.

ככל שתאמינו בחוסן של ילדיכם וביכולתם – כך יוכלו הילדים לגייס את כוחותיהם. מצב רוחכם עובר לילדים גם אם אינכם מדברים

ככל שילד צעיר יותר, כך הוא מושפע יותר. הקפידו לשדר לילדים מסרים של אופטימיות ותקווה. אם אתם מרגישים שאתם מתקשים לחזק, פנו לקבלת עזרה מהפסיכולוגים בשפ"ח המקומי (שירות פסיכולוגי חינוכי) באזור המגורים או מיועצת ביה"ס. חשוב מאוד לא להיות לבד עם הדאגה.

חשוב לשתף את הילדים במה שקורה, באופן תמציתי. הקפידו על מסירת מידע מדויק וברמה המתאימה לגיל הילד, רמת ההבנה וקרבתם לאירוע. יש להפריד בין שמועות לעובדות, ולמנוע הצפת מידע שאינו הכרחי.

הימנעו מתכנים קשים כגון תמונות חוזרות של נפגעים באמצעי התקשורת.יש לזכור שמושגי זמן ומרחב אצל ילדים צעירים נמצאים בתהליך התפתחותי ולכן אינם מזהים עד כמה הסכנה קרובה או רחוקה מהם.

הגבילו את החשיפה לחדשות. אמצעי התקשורת מציפים אותנו בחזרות ופרשנויות ולעתים קשה לנו להתנתק מהמרקע ויש לנו צורך לראות שוב ושוב את האירועים. ילדים מושפעים מכך יותר ממבוגרים והם רואים ושומעים את החדשות גם כשהם נראים עסוקים במשחקיהם. חשוב לאפשר להם לראות חדשות מותאמות לילדים ולאזן את הצפייה באמצעות תוכניות ופעילויות מפיגות מתח. יש להגביל ולווסת את הצפייה באירועים קשים, העלולים לגרום נזק ממשי להתפתחותם הרגשית התקינה.

ילדים זקוקים לשגרה והיא מעניקה להם ביטחון. שמירה על שגרה נותנת תחושה של שליטה. יש לשמור ככל האפשר על שגרת חיים.

מילוי תפקידים במשפחה או בקהילה נותנים לילד תחושת ביטחון

במקרים בהם הילדים הכירו מקרוב את הנפגעים או שהאיום הוא בסמיכות לביתם, חשוב ביותר למצוא תפקידים משמעותיים שעליהם למלא. הדבר חשוב עוד יותר אצל בני נוער. ניתן להציע לכתוב מכתבים למשפחות, לצייר וכדומה.

פעילויות הסחה והרגעה – משחק, תפילה, סיפורים, יצירה, האזנה למוזיקה ופעילות ספורטיבית מסיחות את הדעת מן הדאגות ומסייעות מאוד בהתמודדות של ילדים ומבוגרים.

הקרנת תחושת מוגנות מצד המבוגרים – באופן טבעי ילדים חוששים להיפגע או שהוריהם ייפגעו. חשוב להסביר אילו אמצעי ביטחון הצבא והמשטרה נוקטים כדי שלא ניפגע. במקומות פגיעים במיוחד יש לשקול מפגש עם אנשי ביטחון להסברה ולהרגעה.

מתי חובה לפנות לעזרה מקצועית?

מי שנפגע /נחשף ישירות לאירוע או שהכיר את הנפגעים, ייתכן שיסבול מקשיי שינה, קושי בריכוז, עצב, חוסר תיאבון, הסתגרות, חוסר עניין בפעילויות שהיו מהנות בעבר וכדומה.
ברוב המקרים ,אנשים יחלימו באופן ספונטני ובעזרת התמיכה הטבעית של משפחה, חברים וקהילה, הסימפטומים ייחלשו בהדרגה וייעלמו במהלך החודש שלאחר האירוע.
במקרים בהם לא נצפית הקלה בסימפטומים ואנשים נמנעים מפעילויות שגרתיות, מגלים חרדה /עצב קיצוני, מתלוננים על חלומות בעתה ועצב או קשיי ריכוז חמורים, חשוב ביותר להתייעץ עם איש מקצוע מומחה.

About גלי כרמלי שרים

גלי כרמלי-שרים עוסקת בכתיבה מאז שלמדה אותיות מורה ליוגה, מנחת מדיטציה ו-NLP. נציגת הורים בוועדות זכאות ואפיון של משרד החינוך. בעברה עיתונאית ועורכת באתרי אינטרנט. בוגרת לימודי קולנוע. מייסדת אתר שוקולד כחול. נשואה לדורון, איש מחשבים וטייס אמא גאה של לוטוס-רן, יהונתן ושרון-לוקאס כולנו היפראקטיביים (בכייף שלנו), וחלקנו אוטיסטים

Check Also

איך לעזור לילד עם צרכים מיוחדים להיות עצמאי

איך אני יכול לקדם את העצמאות של הילד שלי? למה שלא אעזור לו להתחיל להסתבן לבד? ללמוד להחזיק לבד כפית? כשלילד שלנו יש צרכים מיוחדים, תהליך העצמאות יותר קשה עבורו, אך לא בלתי אפשרי

כתיבת תגובה

תפריט נגישות