שוקולד כחול על הקשת ומעבר לה
Related Articles
גלי כרמלי שרים
צילומים יפעת פאר
בתמונה הראשית עילי פאר
יפעת פאר היא צלמת וגם אמא. עילי, בנה הבכור, מאובחן על הספקטרום האוטיסטי. לקח לה שנתיים לצאת עם המשפט הזה לעולם. "ברגע שאמרתי את זה בפומבי", היא מספרת. "משהו השתחרר בי. רציתי לספר עליו, עליי, על הקשיים וההתמודדות".
"מרגע שהוצאתי את זה החוצה, לקח לי בדיוק 3 שעות להחליט שאני הולכת להקים תערוכת צילומים של ילדים הנמצאים על הספקטרום".
אמרה ועשתה. יפעת יצרה תערוכה מיוחדת של 12 ילדים על הספקטרום. לצד כל תמונה תמצאו טקסט שבו האם משתפת בסיפור האישי שלהם, בהתמודדות ובקשיים. התערוכה יצאה לעולם בפברואר האחרון והופיעה במספר מקומות. הקורונה עצרה את רצף ההופעות שלה.
"למה לספר דווקא את הדברים האלו? כדי להפוך את העולם לחברה יותר מכילה, מבינה ומקבלת".
בימים אלו היא מגדילה את התערוכה ומצלמת אנשים בוגרים, מגיל 25 ומעלה, אשר נמצאים על הרצף ומעוניינים להשתתף בתערוכה ולספר את סיפורם האישי. בוגרים על הספקטרום שרוצים להשתתף בתערוכה מוזמנים ליצור קשר עם יפעת בטלפון 050-781-2300
בין ילדי התערוכה תמצאו את:
אופק גב, בן 7, ואמו שנית גב.
שנית, עורכת דין, מספרת שלקראת גיל 40, כשהיא אמא ל-3, החליטה להביא לעולם את הצאצא האחרון שלה.
בשנותיו הראשונות לא ניכרו סימנים המעידים על תקשורת לקויה. רק בסביבות גיל 3, כהדיבור שלא היה לא מובן, החלו טיפולים, מה גם שבקופ"ח סברו שלטפל לפני גיל 3 יהיה לא אפקטיבי.
ואז הגיע האבחון: על הספקטרום.
מרגע האסחון החל מחול שדים.
כיום אופק, ילד רגוע, מלא הומור וחן, תלמיד כיתה א' בכיתת תקשורת בבי"ס רגיל. שולט היטב באנגלית בזכות קליטה מעולה של שפות. כמו כן הוא מצטיין בניווט בזכות זיכרון חזותי פנומנלי.
שנית לא שואלת עוד למה זה קרה להם, והיא יודעת שתחנך ותגדל את אופק על פי צרכיו, בדיוק כפי שכל אחד מיתר ילדיה זוכה ויזכה לתשומת לב ולהדרכה על פי צרכיו וצרכיה.
יהב בת החמש ואחותה תומר בת ה-19 אובחנו שתיהן תוך שנה על הרצף.
אמן ג'ני גאה מאוד בבנותיה ובטוחה שתשמעו עליהן עוד בעתיד.
יהב ילדה חייכנית, סקרנית ושובבה. היא ילדה מאוד חברותית ואוהבת לשיר, להציג ולרקוד. יהב לא מבינה למה לא תמידרוצים לשחק איתה, ולמה לפעמים כשמשחקים איתה, לא תמיד מסכימים לשחק במה שהיא רוצה. אבל יהב ילדה נבונה ולומדת להתמודד עם הקשיים החברתיים שהיא נתקלת בהם.
תומר היא שחקנית שכבר שיחקה עם יובל המבולבל ובפרסומות. והיא גם יוצרת תוכן מקורי.
עלי הוא הבן של יפעת פאר, יוצרת התערוכה. הוא בן 12 וחצי.
יפעת אומרת שלהיות אמא של עילי זה אושר – בזכות החיוכים שלו, החיבוקים שלו, והיכולת שלו לראות דברים בפרטי פרטים.
לאורך הדרך היו רגעים מאוד לא פשוטים. בגן השעשועים אמהות אחרות חשבו כנראה שאולי מדובר בילד ללא גבולות. בבית הספר הרגיל כשהיה משולב עבר עילי התעללויות, והיום הוא לומד בכיתת תקשורת.
עילי לא עושה כל מה שילד ממוצע עושה בגיל 12. הוא לא נשאר לבד ולא חוצה כבישים, למשל. אבל יפעת לא מודאגת. כל דבר בעתו, ויגיע היום שבו הוא יעשה גם את זה.
יפעת יצרה את התערוכה כדי לייצר ולעורר את המודעות לילדים על הספקטרום ומשפחותיהם, והיא מבקשת:
כשאתם רואים ברחוב ילד צועק בצורה לא מובנת או מתנהג בצורה לא מותאמת. בבקשה אל תנעצו מבטים, ואל תקראו לעברו קריאות. אתם יכולים לבדוק עם המבוגר שאיתו עם הוא זקוק לעזרה, או פשוט להמשיך ללכת. ואל תשפטו. אתם לא יכולים לדעת הכל מכמה דקות שראיתם.
החיים עם עילי לא פשוטים, ואני לא מאחלת להורים לגדל ילדים עם אוטיזם, אבל אני מאחלת לכל הורה ילד עם לב זהב כמו של בני.
לאתר התערוכה הקליקו כאן: לחבק את האוטיזם
