Home / aba / קבלו ח”ח

קבלו ח”ח

האבחון “אוטיזם” מגיע עם סטופר. מהרגע שילדכם מאובחן כאוטיסט מתחיל מירוץ נגד הזמן. המירוץ “לילד שיצא מהספקטרום”. אז אין באמת דבר כזה, לצאת מהספקטרום, אבל כן אפשר ללמוד לתקשר, ללמוד לדבר, והכי חשוב זה ללמוד להכיר את הילד שלנו. הוא תמיד מלמד אותנו מי הוא. אז הלכתי ללמוד במרכז בית ליאור את עקרונות הגישה ההתנהגותית לטיפול בילדים עם אוטיזם

 

מאת גלי כרמלי שרים

חיזוק חיובי. מי לא אוהב? בצבא אפילו נתנו לו שם קיצור, כמעמד המכובדים – ח”ח. קבלו ח”ח.

אבל מסתבר שאנחנו אוהבים לקבל גם חיזוקים שליליים. כי בטרמינולוגיה של הגישה ההתנהגותית עדיין מדובר בחיזוק, המילה שלילי מציינת שהחסרנו משהו מקושי. החיזוק השלילי מגלם לרוב תגובה שנהגתה אחרי התנסות.

מה למשל?

אם הילד שלנו לא אוהב להרכיב פאזלים. אולי הוא חושש מאי הצלחה. אולי חלקי הפאזל נראים לו דומים מדי. תהא הסיבה אשר תהא, החלטנו – הוריו ומטפליו – שאנחנו רוצים ללמד אותו להתמודד עם משימת הרכבת הפאזל. איך נגרום לילד להרכיב פאזל?

כמובן שאין מדובר כאן במתכון, אלא דוגמא למקרה אחד ספציפי כי כזכור מהשיעורים הקודמים, כל ילד הוא שונה, הוא מגיב בצורות שונות לתהליכים שונים וכדי להשיג ממנו שיתוף פעולה, נצטרך לפנות אליו בדרך שמתאימה לו.

חיזוק חיובי עובד על בסיס התוצאה – התוצאה הנעימה כמובן, בעקבות ההתנהגות:

למדתי למבחן – הצלחתי בו

ירדתי במשקל – קיבלתי מחמאות

בחיזוק השלילי אני מתעכבת על המרכיב שלא נעים לי במשוואה ומנטרלת אותו כדי שהסיטואציה תהפוך לנעימה.

אם יורד גשם למשל, ואני חוששת להירטב – אם לקחתי מטרייה כדי להתגונן מפני הגשם – השתמשתי בחיזוק שלילי. אם קר לי ולבשתי מעיל – השתמשתי בחיזוק שלילי כדי לצאת מהסיטואציה הלא נעימה שהייתי שרויה בה. החיזוק השלילי מהווה למעשה התגוננות מהסיטואציה הלא נעימה ונטרול הגורם המפריע.

זאת הסיבה שילדים רבים על הספקטרום משתמשים ב”גרייה”. הגרייה מסייעת להם להתמודד עם המוטיבים הלא נעימים עבורם בסביבה (רעש, צפיפות, מזג אוויר וכדומה).

ואיך נתרגם חיזוק שלילי להרכבת הפאזל?

אם אני אבטיח לילד שאעזור לו בהרכבת הפאזל, או אם אבטיח לו שאחרי שיסיים להרכיב את הפאזל נצא יחד לחצר – השתמשתי בחיזוק שלילי. הכוונה היא כאמור לא במובן המילה “שלילי”, אלא במובן שלא נטרול או הקלת המרכיב המאיים.

אז בעצם, אם אני מבטיחה לילד שלי שיקבל פרס או משהו שהוא רוצה בו, כתגמול על עבודתו, האם אני משחדת אותו? ובכן, על פניו זה נשמע לנו כשוחד, אבל. במתכונת של “מה מצופה ממני –> מה אני מקבל היא המתכונת שכולנו מכירים מדברים שאנחנו עושים בעצמנו. כשאנחנו מתקבלים למקום עבודה הרי אומרים לנו: תעשו את תפקידכם, ובסוף החודש תקבלו שכר. ואם אנחנו עובדים על בונוסים, הרי שאנחנו יודעים שאם נעמוד ברף או ביעד, נקבל את הבונוס, ואם לא נעמוד ביעד – לא נקבל את הבונוס. אותו דבר כשאנחנו עובדים עם ילדים – אנחנו מסבירים להם מראש מהם “תנאי ההעסקה” תכין שיעורים – תיפגש עם החבר. לא תכין שיעורים – לא תיפגש איתו. מתי אנחנו נמצאים בסיטואציה של שוחד? בדרך כלל כשהדברים יוצאים משליטה –

נניח שהגיעה השעה שבע וחצי, הילד רץ בבית, עושה תנועות של פאואר ריינג’ר ולא מוכן להיכנס למקלחת. מה אמא עושה אז? בדרך-כלל זה השלב שבו אנחנו כבר נאלצים או לאיים או לשחד. הילד הוא המוביל את הלך האירועים מעכשיו. אם יואיל בטובו (ומה הסיכוי שיואיל בלי שיקבל שוחד או איום ממש מפחיד כמו נגיד שבוע בלי טלוויזיה?) – יסור למקלחת, אבל אם לא יואיל, מה שסביר להניח, אנחנו כבר כרינו לעצמנו את הבור.

מוטב אם כך להתחיל את המו”מ לערב רגוע / סוף שבוע רגוע / הכנת שיעורי בית רגועה וכיו”ב – מראש. ספרו לילד מה מצופה ממנו ומה צפוי לאחר שיסיים את משימתו או משימותיו. הילד צריך לדעת מראש “למה לו” להכין שיעורים או לאכול את הקציצה. “זה בריא” או “זה חשוב” הם לא הסברים שמתאימים לילדים קטנים כמובן.

גורמים בהפעלה יעילה של חיזוק חיובי

* בחירת יעד התנהגותי המתאים לילד, שהוא גם בר השגה.

* הגדרת התנאים (החד משמעיים) שבהם ניתן מחזק

* בחירת מחזק משמעותי וייחודי. המחזק צריך להיות סביר ולא לגרום לקושי ותסכול

* בחירת אדם משמעותי אשר ייתן את החיזוק

* תגובת החיזוק צריכה להיות מיידית עד שההתנהגות תהפוך להרגל.

* בחירת כמות מספקת של מחזק ללא גרימה לרוויה ממנו (כלומר, יש צורך לגוון מעט במחזקים כדי לא “לשרוף” את המחזקים).

* נשלב מחזק חברתי עם כל מחזק אחר. עדיף מחזק מילולי ספציפי.

בהמשך יהיה לחיזוק “הדהוד”. למה הדבר דומה?

כשהתינוק שלנו הולך בפעם הראשונה מה אנחנו עושים? נכון – קרנבל. מוחאים כפיים, צועקים באושר, מתקשרים לסבא וסבתא, מזמינים את כל השכנים לראות.

בפעם השנייה בה התינוק יילך סביר להניח שנמחה כפיים בהתרגשות ונגיד לו “כל הכבוד!! איזה יופי אתה הולך!!”.

בפעם השלישית אולי רק נחייך, אולי נאמר מילת חיזוק, אבל הקרנבל כבר לא יחזור. לא נעשה שוב את מסיבת הצעד הראשון. כשהילד הפנים והשמיש את ההתנהגות – נעבור לצעד הבא שלנו.

החיזוק השלילי בנוי מבריחה והימנעות.

אם אני מסירה את הנעל כי היא לוחצת לי על הרגל – זוהי פעילות של בריחה – כלומר, הייתי בסיטואציה. הסיטואציה היתה לי לא נעימה – פעלתי כדי להפחית או לסלק ממני את אי הנעימות.

אם יש לי מבחן ואני אלמד אליו כדי לא להיכשל – זו מניעה. אני עושה את מירב המאמצים מראש לא להגיע למצב שבו נכשלתי במבחן.

חיזוק חיובי, חיזוק שלילי, מניעה, בריחה. למדנו הרבה מושגים בשיעור הזה, קל אולי להבין את ההיגיון שעומד מאחוריהם ואת הטכניקה של הפעלתם, אולם אם זה עדיין לא ברור, אל דאגה – אנחנו רק בשיעור הרביעי והנושא עוד יוסבר, יובהר ויובן.

 לטור הקודם

 

About גלי כרמלי שרים

גלי כרמלי-שרים עוסקת בכתיבה מאז שלמדה אותיות, בעריכה והקמת אתרים, מורה ליוגה מנחת מדיטציה ומלווה תהליכים אישיים ב-NLP. בעבר עיתונאית ועורכת באתרי אינטרנט. בוגרת לימודי קולנוע. מייסדת אתר שוקולד כחול. נשואה לדורון, איש מחשבים וטייס, ואמא גאה של לוטוס-רן, יהונתן ושרון-לוקאס. כולנו היפראקטיביים (בכייף שלנו), חלקנו גם אוטיסטים

Check Also

קורס aba

התפתחות השפה אצל ילדים אוטיסטים

אני זוכרת איך הוא ביקש מהקלינאית שתפתח לו את מיכל בועות הסבון. הוא ניגש אליה ונעמד מולה. אני זוכרת שהקלינאית אמרה לו לגשת להביא כיסא והוא לא הבין. שיעור מספר 10 בקורס טיפול בגישה ההתנהגותית בבית ליאור עוסק באחד הדברים שהכי מטרידים הורים לילדים אוטיסטים - השפה

שינוי גודל גופנים