שוקולד כחול על הקשת ומעבר לה
Related Articles
מהרגע שילדכם מאובחן כאוטיסט יש תחושה שמתחיל מירוץ נגד הזמן. המירוץ לילד שייצא מהספקטרום. אז אין באמת דבר כזה, לצאת מהספקטרום, אבל כן אפשר לעזור לילדים ללמוד לתקשר ולדבר, והכי חשוב זה ללמוד להכיר את הילדים שלנו. הם תמיד מלמדים אותנו מה הכי נכון להם
סדרה המביאה את עקרונות הגישה ההתנהגותית לטיפול בילדים עם אוטיזם מתוך קורס מטפלים בגישה ההתנהגותית בשיתוף בית ליאור
מצחיק, כשחושבים על זה שאבא היא מילה ראשונה של תינוק, כי אחד מצירופי האותיות האנגליות הראשון ששמעתי עליו אחרי שהצטרפנו למועדון ה-vip pdd+adhd היה aba. די סמוך לאחר האבחון הבנתי שבשנה וחצי שחיכיתי לאבחון ונשלחתי שוב ושוב על-ידי הנוירולוגית, מנהלת המכון להתפתחות הילד של קופת חולים גדולה באחת מן הערים הגדולות בארץ, ל-mri ובדיקת חומצות אמינו בדם, הפסדנו זמן טיפול יקר מאוד, וגם החמצנו את ההזדמנות ללמוד בגן אלוט"ף, הפתוח לילדים עד גיל שלוש. את האבחון קיבלנו, אחרי שנתיים וחצי של מעקבים, חודש לפני גיל שלוש. אוטיסט קלאסי, היה כתוב באבחון, ללא אינטראקציות, ללא יוזמות תקשורתיות, ללא שפה, ללא ג'סטות, ללא הצבעה. וכן, מסתבר, ללא יכולת של ההורים לדפוק על השולחן ולדרוש אבחון.
במקום גן אלוט"ף שבו הילדים מקבלים כ-8 שעות יומיות של עבודה אינטנסיבית, נאלצנו להסתפק בתוכנית ביתית מצומצמת בהרבה – כ-12 שעות שבועיות, להסתמך על אינטואיציה ומידע בסיסי בחיפוש אחר מנחת תוכנית ביתית, ובעיקר לקוות לפריצות דרך.
בשבוע שעבר, 6 שנים וחצי אחרי האבחון, התחלתי ללמוד את רזי הטיפול על בסיס הגישה ההתנהגותית – aba – Applied behavior analysis. אני אמנם מכירה את הגישה ודרכיה, משנים של טיפול בביתנו, מקריאה, מחברים, אבל החלטתי ללמוד את התורה בצורה מקיפה ומקצועית. גם אם לא במטרה לעסוק בטיפול או בשילוב ילדים בעצמי, הרי שכדי להרחיב את ההבנה והידע.
הגישה ההתנהגותית היא מסוג הדברים שלרוב מבינים את סגולותיו, או שנרתעים ממנו. הנמנעים מאמינים בעיקר כי מדובר בסוג של אילוף ילדים, אולם כולנו חיים על-פי הגישה הזאת למעשה, כי עם יד על הלב – אם במקום העבודה יכריזו על בונוס גדול על תפוקה גדולה בעבודה – האם לא תתאמצו ותפעלו להגברת ההישגים? אם שפת המדרכה צבועה באדום-לבן, לא תימנעו מלהחנות בה את רכבכם כדי להימנע מתשלום קנס? ובכן, אנחנו חיים רוב חיינו תחת גזירות והטבות. מקל וגזר. האם כדי להשיג מילד המתעלם מסביבתו את תשומת לבו ואת שיתוף הפעולה שלו תסכימו לתת לו סוכריה? הבחירה כמובן בידי ההורים, אין תשובה אחת ולרוב גישת טיפול מסויימת מתאימה לאותו ילד בתקופה אחת ותתאים פחות בתקופה אחרת, כדאי תמיד להיות קשובים לילד ולבדוק את צרכיו ואת הדרך הטובה ביותר לסייע לו לממש אותם.
את בית ליאור אני מכירה מקורס קודם שעברתי במקום – קורס שילוב (שמומלץ יותר כקורס המשך לקורס טיפול ב-aba). המקום הוקם ומנוהל על-ידי גילי יהב, מנתחת התנהגות מוסמכת מהראשונות בישראל. לא בחרתי ללמוד אצלה רק בגלל הידע והניסיון המשמעותיים שלה והמקצועיות של המכון שהיא מנהלת, אלא גם ואולי בעיקר בגלל דרך הראייה שלה, ששמה במרכז את הילד. את אופיו, את צרכיו, יכולותיו, את משפחתו. הידיעה שהילד תלוי במשפחתו, בשל המקום החשוב שהיא מעמידה בו את המשפחה, וכן בגלל שגילי דוגלת בשילוב. שילוב בחברה ובקהילה, שילוב שבא ממקום של תמיכה בילד והכלת צרכיו. בארצות מתקדמות יותר השילוב כבר מכונה הכלה, אבל יותר מהשם חשובה המשמעות, שכן ההכלה דואגת שהסביבה תתאים לילד המשולב, בעוד במצב הדברים בישראל, הילד עם המוגבלות והקשיים עדיין נדרש להתאים עצמו לסביבה הלא מותאמת ליכולותיו.
ניתוח התנהגות יישומי הוא למעשה מדע. זאת אומרת שבמסגרת העבודה עם הילד אנחנו לא מסתמכים על דיעותינו, השערותינו, תובנותינו, אלא בראש ובראשונה – על מחקר שאנחנו עושים. אנחנו מקיימים תצפית על הילד וסביבתו, עוקבים אחר דפוסי התנהגות ולומדים כיצד הילד מגיב לפעולות שונות כמו שינויים, אירועים בלתי צפויים ואכזבות, לומדים לצפות את התנהגותו, על בסיס a->b->c כאשר a הוא האירוע המקדים (Antecedent), ה-b הוא התנהגות הילד באירוע (Behavior) ו-c הוא התוצאות (Consequences).
בית ליאור מתמחה בילדים ובוגרים על הרצף האוטיסטי, אולם הגישה ההתנהגותית, למרות שהתפרסמה בעיקר בהקשר של ילדים על הרצף, היא גישה שנעשה בה שימוש לביסוס הסמכות ההורית גם עם ילדים עם התפתחות רגילה. למשל, עלילה המתרחשת, או התרחשה, או תתרחש, כנראה בכל משפחה (גם אם אין במשפחה ילדים אוטיסטים): אמא אומרת לילד ללכת להתקלח. הילד משחק במחשב. הוא כמובן לא רוצה לעזוב את המשחק ולגשת להתקלח. זהו האירוע המקדים. הגיע שלב ה-b – ההתנהגות – הילד כועס, צועק/בוכה, אולי אפילו זורק משהו? במקרים קשים מרביץ לאמא או מקלל. בשורה תחתונה – הילד לא נשמע לאם וממשיך לשחק במחשב. מה תעשה האם? ה-c יכול להיות במקרה זה התעקשות של האם (באיזה מחיר? שוחד? צעקות? מכות? עונש? איומים?) – בכל מקרה, בשלב הזה אנחנו ב-c אבל כנראה שעדיין ממש לא בשיא, שעוד יילך ויחמיר באירועים הבאים.
כן, כל פסיכולוג ומנחה סדנאות של הדרכת הורים יוכל להעיד שמקרה פשוט ויומיומי כזה הוא עניין שבשגרה והוא מתבקש לסייע למשפחות לפתור אותו באופן תדיר.
על-פי הגישה ההתנהגותית תתבצע תוכנית להכנת הילד לאירוע, שתתבסס על הבנת צרכיו. האם הילד מתקשה לסיים את היום? האם מדובר בפחד ממקלחת? האם הוא מתקשה לעבור ממשימה למשימה? על בסיס איתור הגורמים בונה המנתח ההתנהגותי תוכנית המותאמת ספציפית לילד. לאחר בניית התוכנית ויישומה, חשוב כמובן שכל הנוגעים בדבר יבצעו אותה (כלומר שאם ביום אחר אבא או סבתא צריכים להגיד לילד לסיים את המשחק ולגשת להתקלח, הם מחוייבים לפעול על-פי אותה תוכנית). כמו-כן העקביות חשובה, בלעדיה לא תהיה המשכיות והילד לא יידע מה צפוי (אולי היום אמא תוותר לי על המקלחת?).
האדם המזוהה עם הגישה יותר מכל הוא אולה איבר לובאס, פסיכולוג אמריקאי ממוצא נורבגי (שנפטר ב-2010). הוא נודע בזכות ההוכחות שהביא על הפחתת התנהגויות בלתי רצויות בקרב אוטיסטים, וכן בכך שתרם להבנה שאוטיסטים מסוגלים ללמוד.
One comment
Pingback: קורס aba: איך מרגיש אוטיסט? |