עדי סגל ויסברגר אַתָּה נִכְנָס לַטִּפּוּל כְּהֶרְגֵּלְךָ פָּנֶיךָ נוֹף מִדְבָּר שָׁטוּחַ פִּיךָ בְּאֵר חֲרֵבָה. אֲנִי מִתְבּוֹנֶנֶת בְּךָ מְנַסָּה לְהִתְחַקּוֹת אַחַר קַוֵּי הַמִּתְאָר. כְּבָר לָמַדְתִּי אוֹתְךָ. אִם תָּבוֹא שִׂמְחָה, הִיא תִּשָּׁמֵר בִּפְנִים. צֵל מְרֻמָּז מוֹפִיעַ. סְלָעִים עוֹלִים בְּאִישׁוֹנֶיךָ בְּעֵיְנֶיךָ מִתְרַחֵב הַיְּשִׁימוֹן. בֶּקַע נִפְעַר. אֲנִי מְגַשֶּׁשֶׁת מְנַסָּה לְהַגִּיעַ אִתְּךָ אֶל נְוֵה מִדְבָּר. ...
Read More »
שוקולד כחול על הקשת ומעבר לה