שוקולד כחול על הקשת ומעבר לה
Related Articles
בשבוע החולף סערו הרוחות, ג'רי סיינפלד הודיע: "אני אוטיסט". האמירה הזאת גרמה להרבה התרגשות ודיעות, וגם צצו כל מני אנשים שלא מבינים כלום על הספקטורם, וקבעו שהוא אינו כזה בגלל שלכאורה – איך הוא יהיה אוטיסט?ּ הרי הוא קומיקאי מצליח ומצליח לתקשר לטענתם באופן מושלם, וזה הזכיר לי את אותם ההורים שטענו שאני לא אוטיסט, מכיוון שלטענתם הקשיים שלי הם לא קשיים אמיתיים של אוטיסטים ועוד יותר גרוע – אני מעז לחייך למרות הקשיים, והכי הכי גרוע – לטענתם, אני "מתעלם מהתפקוד הנמוך" וגונב להם את הזכויות, מה שמעליב למדי: אני לא גונב שום זכות מאף אחד, עד לגיל 20 בערך לא היו לי חיי חברה, סבלתי מאוד במהלך השנים מהצקות חוזרות ונשנות, מצד ילדים שלמדו איתי בכיתה, וגם מצד המורים. בכיתה ו' יצאתי פעם מהשיעור על מנת לשתות מים, וכשחזרתי, אחד מהחברים בכיתה משך אותי ברגל ואני צעקתי והיתה לי קצת התפרצות זעם, ואת מי המורה הענישה? אותי, במקום להעניש אותו. זה קרה בכל פעם שהציקו לי והיתה לי התפרצות זעם.
מגעיל ביותר שהחברה מתייחסת ככה לשונה ועוד מורות. החוויות הללו ללא ספק הותירו בי צלקות. כשהלכתי לשירות הלאומי, בהתחלה חשבו שאני עובד ניקיון. ישר עזבתי את אותו המקום. אחרי זה הלכתי למקום נהדר. היו שם קצת קשיים, שנעלמו עם הזמן ואנשים הבינו אותי, ואני הלכתי למקום תעסוקה של הביטוח הלאומי, הייתי בסדנת מחשבים שאותה סיימיתי די מהר, חומר ממש בסיסי ומטופש, למדתי מזכירות, אבל המדריכה היתה אכזרית ואמרה שאני לא מספיק מהיר, לא מספיק מרוכז בעבודה ושאני יוצא יותר מדי להפסקות, סליחה באמת שאני אוטיסט ושקשה לי לעבוד מהר תחת לחץ ותחת מה שמכתיבים לי לעשות ולא בקצב שלי. בכל מקרה, הם גם דחו אותי ולא נתנו לי לנסות עוד סדנא.
כל המדריכים שהיו שם אמרו לי שאני לא כשיר לא ללימודים ולא לעבודה. שאני כשיר רק למחנה העבודה שנקרא מפעלים מוגנים וזה מגעיל, אז אוי לי, עכשיו אני כן מספיק אוטיסט? אפילו האנשים הקרובים אלי אומרים לי "לך לעבוד במפעל מוגן, העיקר הכסף", וזה מעליב אותי מאוד, הם אומרים לי שזה לא נורא בכלל שאלך לשם, אבל אני מסוגל להכל! ואני לא אלך למחנה העבודה, שם משלמים פחות משכר רעב. אני אילחם ואלך לאוניברסיטה, אעבוד בעבודה רגילה ואראה להם שאני מסוגל ליותר. בדיוק אותם ההורים שאומרים שאני פחות אוטיסט או מבטלים את הקיום האוטיסטי שלי. גם העובדת הסוציאלית שלי מנסה לשכנע אותי ללכת שוב למפעל המוגן שלא רציתי. זה פוגע ביותר. למה אנשים לא מתייחסים אלי בכבוד הראוי לי?
