שמי פאר צוריאל, אני בן 24 וגר בעיר אלעד.
אני אוטיסט, ורציתי לשתף אתכם בבעיה חמורה שנוגעת לא רק לאחיי האוטיסטים, אלא לכלל האנשים עם מוגבלויות, אך ראשית רציתי לספר קצת על עצמי:
עשיתי שירות לאומי שנה מלאה בבית ספר בעירי, דבר שפיתח אותי, אך לצערי לא זכיתי לקבל תקן לשנה נוספת. מאוד מרגיז שצריך להילחם על מנת לקבל תקן של שנתיים. זו אפליה, ולדעתי לכולן/ם מגיע להתנדב שנתיים אם הם רוצים.
בכל מקרה, מיד לאחר השירות הלאומי יצאתי לחפש עבודה, והגעתי למרכז שיקומי של הביטוח הלאומי שנקרא "הקרן לשיקום". עברתי שם בין סדנאות, ואמרו לי ללכת למפעל מוגן, דבר שמאד פגע בי כי בעבודה ה"שיקומית" הזאת לא כל כך התחשבו בצרכים שלי, ומשיחות עם אנשים נוספים שאני מכיר – לא התחשבו גם בצרכים שלהם.

המקום הנוראי הזה לא רק שרצה לשלוח אותי למפעל מוגן (דבר שחמור מכל הבחינות), הם גם הסתכלו רק על האבחנה שלי ולא על היכולות שלי. אותו הדבר קרה לחבר טוב שלי, בחור משכמו ומעלה, שיושב על כיסא גלגלים. המקום הזה פשוט משפיל אנשים ומסתכל על האנשים עם המוגבלויות כלא יוצלחים וככוח עבודה זול. בעצם זה שהם שולחים אותנו למפעלים המוגנים הם אומרים לנו "אתם לא שווים כלום", "אתם לא מוצלחים", "מקומכם בעבודה משפילה עם שכר משפיל ביותר".
כששאלתי לגבי לימודים, הם אמרו לי שאני לא מסוגל ללכת ללמוד באוניברסיטה, שאני לא מתאים למסגרת כזאת, שאני לא אגיע להישגים, שמבחינתם מי שיש לו קשיים מסוימים כמו נכות פיזית, אוטיזם וכדומה נחשב לסוג ב', נחשב לפחות טוב ופחות שווה, ואני מדבר עכשיו גם על המפעלים המוגנים ומתייחס אליהם ואל מרכזי השיקום כאחד.
לא ייתכן שבשנת 2014 עדיין יתייחסו ככה לאנשים קצת שונים. אז מה אם יש לי אספרגר? אז מה אם להם יש נכות פיזית? מה זה אומר – שאנחנו פחות שווים? פחות טובים?
אני מבקש מכם – אנא בדקו את נושא המפעלים המוגנים: היחס שלהם מזכיר תקופות אפלות. תדאגו שינגישו את מקומות העבודה הרגילים לאנשים עם מוגבלויות שונות, לא רק פיזיות. שיהיו יותר מקומות עבודה אשר פתוחים בפני אנשים עם מוגבלויות וקשיים שונים ומגוונים, וככה גם באוניברסיטאות.
אני יושב בבית משנת 2009 (עם הפסקה למקום השיקום הנוראי). מדי פעם אני מתנדב במקום שבו עשיתי שירות לאומי, אבל זה כאמור בהתנדבות – בלי תשלום, כי אין מי שישלם לי.
אני מאד אוהב לכתוב ואוהב גם את התרבות היפנית. אני מאד הייתי רוצה שתעזרו לי ולכל האנשים עם המוגבלויות השונות למצוא מקומות עבודה מכבדים, שבהם יתייחסו אלינו בצורה הרבה יותר מכילה ולא בהתנשאות. אני לא מוכן ללכת למפעל מוגן. אני אלחם גם למעני וגם למען כל האנשים עם המוגבלויות, ועוד אראה לכל אותם "אנשים מקצוע" שזילזלו בי, שאני כן אלמד באוניברסיטה ואוציא תואר, כי אני בהחלט יכול.
בנוגע להתאמות לאוניברסיטאות ולבגרויות, תפעלו לכך שהתהליך יהיה הרבה יותר קצר. אמנם יש לי תעודת בגרות מלאה, אבל בגלל שלא נתנו לי את ההתאמות בזמן – נכשלתי בחלק מהמבחנים, מה שלמשל פגע לי בחמש יחידות אנגלית: רק כשקיבלתי את ההתאמות ביחידה האחרונה, קיבלתי 95.
אז חברי כנסת יקרים, אנא פעלו כדי לאפשר לנו לחיות בצורה שווה במדינה.
כי השכר של המפעלים המוגנים לא מאפשר לחיות, וגם ככה כל הגמלה של הביטוח הלאומי הולכת אצל רבים מאיתנו על תרופות.
פנה לעמותת אפ׳י.
הם יכולים לעזור לך במציאת תעסוקה
פאר יקר שלום
שמי דבי. יש לי חברה שמלמדת אנשים שיש להם אספרגר לעבוד על תוכנה במחשב ועוזרת להם למצוא עבודה בחברות הייטק וגם מלווה אותם בעבודה
שמה אסתר צבר והמייל שלה: http://www.aqa.co.il
היא עזרה ללא מעט אנשים
בהצלחה!
דבי
שלום לך
אני עובד שיקום מזה יותר מ45 שנה. רוצה לסייע.
אני מבין כי סיימת הליך שקום במרכז שקום . באיזה?
אני מבין כי המלצתם להפנות אותך למפעל מוגן אינה מקובלת עליך. האם זכור לך מה היו הנימוקים שלהם?
האם קיבלת דו"ח סיכום?
אם אתה מוכן לסיוע אפשר לפתח סוג של דו שיח כאן ונראה מה יצא מזה
People with autism can surely go to college. To be honest, some of the most brilliant people in the world are autistic. This is just ridiculous.
http://www.johnrobison.com/
Dr. Temple Grandin http://www.grandin.com/
http://www.huffingtonpost.com/2013/12/12/autism-celebrities-aspergers_n_4427196.html
Einstein and Tesla and Newton would probably been diagnosed with either High Function Autism or Aspergers Syndrome (it's not the same thing even though they are both on the spectrum).
Why is Israel so behind the rest of the western world in it's treatment of people with disabilities?
They would have sent Stephen Hawking to "Merkaz Shikum" in Israel…