מאת איילה
אלוהים ברא את הנשמות שלנו, והוא משגיח עליהן. מכין אותן למשימות שלהן. את הנשמה שלי אלוהים ברא כדי שאגדל ילדים אוטיסטים. הוא עשה את מה שצריך כדי שהנשמה שלי תלמד את המלאכה. קודם כל הוא לימד אותה על שתיקה. אלוהים לימד את הנשמה שלי שאם ילד אינו מדבר, זה לא אומר שהוא איננו חכם. זה לא בגלל שאין לו מה לאמר. זה יכול להיות בגלל שהוא לא יודע לתאר במלים מה עובר עליו.
אלוהים לימד את הנשמה שלי שהשתיקה יכולה להיות זמנית. שאפשר ללמוד את המלים הנכונות.
ואלוהים המשיך בשיעורים.
הוא לימד אותי על חוסר אונים, על חוסר ישע. כדי שהנשמה שלי תדע להגן של נשמתו של חסר ישע, הייתי צריכה לחוות בעצמי חוסר ישע.
ועוד שיעור לימד האל הטוב את הנשמה שלי.
הוא לימד אותי מהי בדידות. מה ההרגשה כשאף אחד לא מבין אותך. רק כך יכולה הנשמה שלי לעזור ולמשוך את בני האוטיסט מתוך כלא בדידותו.
אבל זה לא היה מספיק.
הייתי צריכה לרדת אל האשפתות, כדי ללמוד מהו נידוי חברתי.
איך ההרגשה כשמה שאת עושה מקבל גינוי ובוז מבני גילך. זה מה שהייתי צריכה ללמוד כדי למנוע את זה מבני האוטיסט.
כל כך הרבה שיעורים.
תוכנית לימודים אינטנסיבית.
האל הטוב הקפיד איתי שלא אחסיר מאף שיעור.
ידע הוא כוח.
חשוב ללמוד.
הגעתי לעולם כדי ללמוד את התפקיד שלי. הוכשרתי בתוכנית קשה מאוד כדי לבצע תפקיד חשוב בצורה הטובה ביותר האפשרית. תפקיד שנראה בלתי אפשרי.
אבל תוכנית ההכשרה שאלוהים בנה עבורי הפכה את התפקיד לאפשרי. הפכה אותי מתאימה לתפקיד.
שנות ההכשרה היו רבות ומפרכות.
לפעמים אני מצטערת שהעברתי את שנות ילדותי בלימודים במקום פשוט ליהנות, אבל אז אני נזכרת בחיוכים של הבנים שלי, בצליל קולם, ויודעת שזה היה מחיר ששווה לשלם אותו.
איילה היא אמא של עופר