שוקולד כחול על הקשת ומעבר לה
Related Articles
הורים שמקבלים אבחון על הספקטרום לילד/ה שלהם, מגיבים בצורות שונות. יש הורים שמבינים מיד שהם נכנסו ליקום חדש, לעידן חדש, שבו עליהם לתפקד כחיילים מעולים – לברר מה צריך ואיפה, ולפעול כדי להשיג את זה: אבחונים נוספים, מסגרות חינוך, טיפולים. יש הורים שצריכים לעבד את תוצאות האבחון לאט יותר: לפני שיפעלו הם צריכים לעבור שלבים שונים עם עצמם.
ישנם גם הורים שמתקשים עוד לפני שלב הבשורה: הם נמנעים מללכת לקבל אותה. הם לא מזהים סימנים מוקדמים לאוטיזם, לפעמים מתוך חוסר הכרה של הסימנים האלה. הורים אחרים יכולים לראות את הסימנים, אך לאפשר לילד להתפתח בקצב שלו.
והורים אחרים יכולים לראות את הסימנים ולסרב לקבל אותם. כך היה לשרה לימור בל, שנתנה לבנה האהוב את הזמן שבו אף אחד לא ייגע בו: בזמן הזה אף רופא לא יגדיר אותו כילד שלא מתפתח לפי הנורמה, אף מטפלת פרא רפואית לא תנסה לצמצם את הפער ושום ועדה חינוכית לא תשלח אותו למסגרת לימודים לא רגילה.
אבל המקום הזה לא יכול להתקיים לנצח, ושרה לימור בל הבינה שאין ברירה. היא ודניאל צריכים לצאת מהחממה שהיא בנתה להם.
היציאה לוותה בהטחה קשה אל קרקע של מציאות מטלטלת: הרופא המאבחן המליץ לאמא הצעירה להפקיד את בנה במסגרת "שבה יידעו איך לטפל בו". "המשיכי בחייך", המליץ הרופא.
למזלו של דניאל, הוא נולד לאמא אמיצה, שקיבלה החלטה לטפל בו בעצמה וגייסה לשם כך את כל המשאבים שלה: את הזמן, את הכוחות, את הסבלנות והאמידות. היא עשתה זאת בעצמה, ללא תמיכה מבני משפחתה, וגיבתה את המשימה שלה לקידום דניאל בתחומי לימוד רלוונטיים בהם השתלמה.
עם השנים פיתחה בל שיטת טיפול משל עצמה – שיטת דניאל – בעזרתה היא מלווה משפחות אחרות שחוות קשיים שונים בהתפתחות הילד.
בספרה "יחד בשביל האוטיזם" מגוללת בל את סיפורה, סיפור של מאבק ושל מאמץ בלתי מתפשרים בדרך למטרה לקדם את התפקוד של דניאל ואת היכולת התקשורתית שלו ככל הניתן.
המאמצים נשאו פירות: בגיל 10 קרא דניאל לראשונה לאמו בכינוי המופלא שרוב האמהות זוכות לקבל בטבעיות בערך שנה וחצי לאחר הלידה. עם הזמן והרבה עבודה אינטנסיבית הוא למד לדבר, להיגמל מקבעונות, לא להיכנס לחרדה מבלונים ועוד.
כיום דניאל הוא צעיר בתחילת שנות ה-20 לחייו, מפגין אהבה ואמפתיה לאמו, אהבה וחיבה לאחים שלו, ומתפקד הרבה יותר טוב כנראה מכפי שהיו רופאיו המאבחנים מצפים. המסר של הספר ברור: האמינו בילדים שלכם. הם יכולים הרבה יותר ממה שאתם יודעים. אם תאמינו בהם, הם יגלו את הכוחות שטמונים בהם.
