לכבוד יום המודעות לאנשים עם מוגבלויות, חשבתי לעצמי שהדבר הכי טוב שאני יכולה לעשות למען אנשים עם מוגבלויות הוא לכתוב משהו שיעזור להם להסביר את עצמם, ואז מצאתי את המאמר הזה של Pete Wharmby – הורה, מורה, כותב, בלוגר, על הספקטרום, שמפרט 50 סיבות שיכולות להרוס לאנשים עם אוטיזם את המצב-רוח:
- אולי חם להם. אולי הם לא לבושים בהתאם למזג האוויר. אני נלחם בזה. אני עשוי ללבוש את מכנסי הג'ינס החביבים עלי בחמסין, ואז להיות כל היום במצב רוח רע.
- אולי קר להם. אוטיסטים רבים לא אוהבים צמר ומעילים, ועשויים לאהוב את תחושת הקור, עד שקר להם מדי
- אולי הם ממש צריכים תספורת. אוטיסטים עשויים להימנע מפעולות שטניות כמו תספורת, אבל הם עדיין ממש יצטרכו אחת מדי פעם. עזרו לנו למצוא מספרה נחמדה עם צוות שקט
- אולי הם צריכים להתקלח. לעתים קרובות מקלחת עלולה להיות סיוט סנסורי, ואם לא – אז סתם להוות בזבוז של זמן שאפשר לנצל לדברים יותר מעניינים. אבל להיות מכוסה בשכבות לכלוך יכול לגרום לך להרגיש נורא, אז שווה לשקול מקלחת
- אולי הם צריכים להרכיב את משקפי השמש שלהם. התחושה הזו של משקפי שמש על גשר האף, כאילו יושבת עליו יונה לא קרואה, גורמת לי לרצות לצרוח, אז אני נמנע מלהרכיב משקפי שמש, אך לעתים, אני מודה, אני יכול להשתמש בהם. בעיקר כשבהירות האור גרועה מהתחושה של יונה על גשר האף
- אולי הבגד שהם לובשים לא מתאים להם לגמרי. אולי זו המידה, או הצורה של הבגד או הגזרה. זה מטריף.
- אולי הם בגריית יתר. קורה גם לבוגרים עם אוטיזם שהם לא שמים לב שהגרייה בשבילם מרובה, עד שהם כבר מוצפים. אנחנו צריכים מקומות שקטים זמינים בכל מקום
- אולי הם צריכים לשירותים. רציני, זה לא קורה רק לילדים. אני עשוי לשים לב שאני צריך שירותים פתאום
- אולי יש ריח לא נעים. זה משגע, במיוחד אם לא מוצאים את המקור שלו
- אולי הם נבוכים ממחווה אוטיסטית כלשהי שהם מתביישים בה מאיזושהי סיבה. אחרים אולי לא יבחינו, אבל הם יודעים מה קרה. וזה די נפוץ אפילו אני חושב
- אולי הם היו מרוכזים במחשבה נעימה או מעניינת, כשהפרעת להם פתאום
- אולי הם בדיוק היו קרובים להחלטה כשמישהו שאל אותם מה הם החליטו. סבלנות נחוצה מאוד עם אוטיסטים
- אולי היה להם זמן מועט מדי לעסוק בעניינים שלהם. זה נפוץ מאוד בקרב בוגרים עם אוטיזם, כאשר תחומי האחריות מתרבים והזמן נראה שנמוג. זה יכול לגרום להתשה אני מאמין
- ייתכן שיש עיכוב של משהו שהם רוצים. עדיף להימנע מעימות עם אדם עם אוטיזם כשזה קורה
- אולי הם צריכים לבצע שיחת טלפון. זה יכול להרוס לי את השבוע
- אולי הם גילו משהו חדש וגדול שהם נאבקים למצוא בו היגיון, אפילו אולי עד לנקודה שהם לא מסוגלים להסביר את זה לאף אחד. זה יכול להוביל לבידוד ממש
- אולי הם גילו משהו חדש וקטן שהם נאבקים למצוא בו היגיון, אפילו אולי עד לנקודה שהם לא מסוגלים להסביר את זה לאף אחד
- אולי הם פשוט נזכרו במשהו עצוב שהם ראו פעם
- אולי הם מרגישים איזשהו רגש והם מודעים לכך שאחרים מרגישים שונה. גם זה יכול לגרום להם להתבודד
- אולי הם מצאו משהו כמצחיק, בעוד אחרים לא מצאו אותו מצחיק – או ההיפך. זה יכול לגרום להם להרגיש סבל כי זה מסמן אותם כשונים. אז אוטיסט בוגר יכול להיות ממש מטולטל בסיטואציה כזאת. במיוחד אם הוא מצא את המשהו הזה ממש מצחיק
- אולי הם נדחו על ידי כלב או חתול. אני לגמרי רציני
- אולי רועש מדי איפה שאתם נמצאים
- אולי הם צריכים לעשות משהו ממש עכשיו ברגע זה ומישהו או משהו מונע מהם את זה. אררררררררר תפסיקו למנוע מאיתנו לעשות את זה*כרגע*
- אולי הם צריכים להיות לבד כרגע. הם אולי לא מודעים לכך באותו הרגע, מה שיכול לגרום לדברים להיות קשים
- הגענו לחצי הדרך <אנחת-רווחה>
- אולי יש להם כאב בטן/ראש/אזניים/שיניים והם עוד לא קלטו את זה ועוד לא לקחו משככי כאבים. זה קורה הרבה
- אולי הם איבדו שליטה על המצב הכלכלי שלהם והם מודאגים
- אולי הם בלי כוונה הכניסו את עצמם לחוב. זה קרה לי פעם שחשבתי שלא תהיה לי בעיה לשלם בחזרה. אנשים עם אוטיזם יכולים להיות פשוט גרועים בניהול כספים. אחרים שיכולים להיות ממש טובים בניהול כספים, אך עלולים להיכנס ללחץ מהנושא
- אולי הם היו צריכים לקבל החלטה מהירה קודם לכן, ועכשיו הם עדיין חושבים על ההשלכות שלה. זה עלול להכביד עליהם מאוד
- אולי הם מותשים אך לא מודעים לכך בגלל שהם טעונים באנרגיה. זה יכול להיות מתכון לסבל בתדירות תכופה
- אולי הם לא ישנים כל-כך טוב. זה יכול להיות שכיח אצל אוטיסטים בוגרים
- וסת והורמונים יכולים מאוד להציק
- אולי איזו תוכנית השתנתה ואין מספיק זמן להתארגן מחדש
- אולי הם נאבקים כדי להיות מובנים. אם אלה אוטיסטים שמדברים, הם עשויים להתקשות למצוא את המילים המתאימות או את הניסוח המדוייק. אם אלה אוטיסטים לא ורבאליים, זה אולי בגלל שקשה להם לבטא את עצמם בדרכים לא מילוליות
- אולי הם מסתירים משהו. הם יכולים להיות נואשים לתקשר את היותם נונבינאריים, הומו, לסבית, א-מיני, טראנס, אך לפחד לדבר על זה
- אבל אולי מספיק תפוח או צ'יפס. כי אולי הם פשוט שכחו לאכול
- הם אולי מטפלים באיזה פצע או מחלה שהם לא דיווחו לכם עליה, מתוך מחשבה שזה שום דבר או שזה ייפתר מעצמו, ובינתיים חווים כאב או אי נוחות
- אולי הם היו קורבן לפגיעה מצד מישהו. פגיעה באוטיסטים היא נפוצה. רבים סובלים מהצקות של אנשים, וזה גורם להם להרס עצמי, מה שפוגע עוד יותר בדימוי העצמי הנמוך שלהם גם ככה
- הם אולי חוזרים בראשם על שיחה שהתנהלה קודם לכן, חששים שמשהו הלך לא טוב בשיחה
- אולי הם מוצפים
- אולי הם בודדים אך לא תופסים את זה, מתוך הנחה שהם לא זקוקים לחברה, כשלמעשה הם כן זקוקים
- הם עשויים להיות מאוד מוטרדים ממה שקורה בעולם, במיוחד לאור האקלים הפוליטי ששורר פה
- הם אולי קלטו שמשהו שתיכננו לא ייצא לפועל
- הם אולי אכלו יותר מדי. אני כנראה לא האוטיסט היחיד שנאבק לווסת כמויות של אוכל
- אולי מתקרבת סופה או רעידת אדמה. כמו סוסים, גם אוטיסטים מרגישים דברים כאלה כשהם עומדים להתרחש
טוב. 45 היה בדיחה. סליחה. לא יכולתי להתאפק.
- אולי הם צריכים להקשיב למוזיקה. מוזיקה מאוד מרגיעה, אבל לפעמי גם אוטיסטים שוכחים את זה
- אולי הם הבטיחו משהו שהם לא יוכלו לעמוד בו כמו שחשבו, כי הם נוטים לא לחשב במדויק את רמות האנרגיה שיזדקקו להן, ועתה הם מרגישים מטופשים
- אולי הם ציפו למשהו, ועתה, כשהוא הגיע, הם חוששים שזה לא יהיה טוב כמו שהם קיוו או תיכננו, או שהם חוששים שמשהו ישתבש. אוי, אני שונא כשזה קורה
- אולי מישהו נגע בהם. בעבור אוטיסטים רבים, נגיעות הן לא רצויות. לחיצות ידיים, נשיקות – כנ"ל.
- אולי הם הבינו אותך לא נכון, למרות שלא התכוונת למשהו לא טוב
פיט וורמבי הוא הורה, מורה ובלוגר. אוטיסט שאובחן בגיל 34
למאמר המקורי: