שוקולד כחול על הקשת ומעבר לה
Related Articles
מהרגע שילדכם מאובחן כאוטיסט יש תחושה שמתחיל מירוץ נגד הזמן. המירוץ לילד שייצא מהספקטרום. אז אין באמת דבר כזה, לצאת מהספקטרום, אבל כן אפשר לעזור לילדים ללמוד לתקשר ולדבר, והכי חשוב זה ללמוד להכיר את הילדים שלנו. הם תמיד מלמדים אותנו מה הכי נכון להם
סדרה המביאה את עקרונות הגישה ההתנהגותית לטיפול בילדים עם אוטיזם מתוך קורס מטפלים בגישה ההתנהגותית בשיתוף בית ליאור
אחד השיעורים שהכי חיכיתי להם הוא שיעור מספר 10, העוסק בשפה. וזאת מכמה סיבות – קודם כל, מאז ילדותי אני עוסקת בשפה. כשהייתי ילדה צעירה התחלתי לכתוב סיפורים ונדרשתי למילים. כמובן שגם אהבתי לקרוא ולהעשיר את אוצר המילים שלי. בתיכון כתבתי במגזין נוער, דבר שהסב לי הנאה גדולה וגאווה צרופה ומאז השחרור מהצבא, הטיול בהודו והלימודים שאחריו, חזרתי אל המילה. אל המילה הכתובה. כעורכת בדסק חדשות המילים הן חומר הגלם שלך, אתה לומד לראות אותן מזוויות חדשות, נהנה לשחק בהן, למצוא להן דומות ומקבילות, למצוא שורשים זהים או דומים שהפכו למילים עם משמעויות אחרות, שם לב להגיות שונות או למשמעויות שונות, וכשאתה לא עושה את זה בעצמך, מישהו לידך מפנה את תשומת לבך למילה כלשהי, או מתייעץ איתך איך לחתוך את המשפט מבלי לפגוע במשמעות שלו. מאז, אחד מהחלומות שלי הוא ללמוד בלשנות.
והנה נולדו לי 3 ילדים. הגדולה – "תולעת ספרים", או יותר נכון – "בולעת ספרים". כיום היא אוהבת כמו אמא שלה לשמוע ולהשמיע ביטויים ומילים פחות שימושיים. אחריה נולד יהונתן – תינוק שנראה כמו כל התינוקות, פעוט שאהב לשחק הרבה שעות, לחבק, להשתולל, אבל לא התחיל לדבר בשלב שבו פעוטות מתחילים לנסות כוחם בהברות. וכמו כל אמא – התחלתי לדאוג.
כשהיה בן שנה ו-9 חודשים פנינו למכון להתפתחות הילד בקופת חולים כללית. קיבלנו תצפית אצל קלינאית, אולם הקלינאית רשמה בדו"ח שלה שהילד זיהה את אביו ונראה תקשורתי עם אביו ולא המליצה על טיפולים למרות שבגיל 21 חודשים הוא לא משמיע הגה.
ובגיל שנתיים פנינו שוב למכון – הוא עדיין לא מדבר – אז קיבלנו טיפול שבועי של קלינאית תקשורת. הקושי התקשורתי היה אז ניכר ומשמעותי וטיפול של 45 דקות בשבוע היה כטיפה בים. התחלנו ללכת גם לקלינאית פרטית נהדרת, אצלה למדנו מושגים חדשים: מעגלי תקשורת למשל, זה שהבן שלי בקושי סוגר ולו אחד.
אני זוכרת איך הוא ביקש מהקלינאית שתפתח לו את מיכל בועות הסבון. הוא ניגש אליה ונעמד מולה. אני זוכרת שהקלינאית אמרה לו לגשת להביא כיסא והוא לא הבין. אני זוכרת שהוא ביקש שאמלא לו את צלוחית הבייגלה, אבל לא הבין כשביקשתי שיביא את הצלוחית. כך למדתי, גם עם עצות של אנשי מקצוע וגם עם אינטואיציה, על תיווך ועל הסתייעות בשפה הלא מילולית. אם ביקשתי מבני שיחזיר את הצלוחית הריקה והוא לא הבין, הלכתי איתו, ויחד לקחנו את הצלוחית.
יש אמהות שמדברות עם התינוק שלהן. גם הלוחשת לתינוקות המליצה על כך. "הנה, אנחנו נכנסים למטבח", "בוא ונחליף לך את החיתול המלוכלך". כך, חזרה לשלב הליווי השפתי תעזור לילד ללמוד את חשיבות השפה, את שימושה, תעזור לו ללמוד לשיים, תעזור לו ללמוד לדבר. לא כל האוטיסטים ידברו, אבל כל אוטיסט זכאי ללמוד לדבר. העבודה היא קשה ומתמשכת, אבל הזכות לדיבור היא זכות בסיסית של כל אדם, ואם הוא מתקשה אנחנו צריכים להנגיש לו את השפה.
שפה היא לא רק המילים שאנחנו מוציאים מפינו. שפה היא סימנים שמגיעים באופנים שונים – בהגייה, בכתיבה, בהבעות פנים, בג'סטות, דרך שפת גוף וגם בסימנים מוסכמים גם מורס ושפת הסימנים של כבדי שמיעה. ישנן דרכים ואמצעים נוספים ללמד ילדים עם עיכוב שפתי לדבר. ילדים (ובוגרים) עם אוטיזם שמתקשים בשפה מדוברת נעזרים פעמים רבות בלוחות תקשורת – אלו הם לוחות אישיים הנבנים לכל ילד בהתאם לצרכיו ולרמת התקשורת שלו, הכוללים תמונות מצויירות או מצולמות, ובמקרים של ילדים ובוגרים קוראים גם מילים כתובות, ובעזרת לוח זה הם מצליחים להביע את עצמם. אין למנוע מאדם עם לוח תקשורת להשתמש בו, זה הפה שלו. בשנים האחרונות יש שימוש גדל והולך במחשבי תקשורת – לוחות תקשורת במחשבים ניידים ואייפדים.
מהם השלבים בהתפתחות השפה?
* השלב הקדם מילי – מלידה עד ליכולת להביע כ-10 סמלים ראשונים – בערך בגיל שנה עד 1:3.
* השלב החד מילי – מגיל שנה עד 1:9, מתחיל עם הופעת המילים הראשונות ומסתיים עם הופעת הצירופים הראשונים.
* השלב הדקדוקי המוקדם – מגיל 1:9 עד גיל 3. מתחיל עם הופעת צירופי מילים ומסתיים עם הופעת משפטים מחוברים ומורכבים.
* השלב הדקדוקי המאוחר – מגיל 3 עד שנות בי"ס היסודי. מתחיל עם הופעת משפטים ומתאפיין בהתפתחות היכולת לספר סיפור ולשוחח שיחה רצופה.
יש לציין כי עיכוב התפתחותי, שפתי ותקשורתי ניתן לאיתור בשנת החיים הראשונה של הילד. לא תמיד קל לזהות את הסימנים ועל כן לא כל הילדים מאובחנים בגיל כה צעיר או זוכים למעקב מקצועי בגיל זה (ולעתים גם ילדים שכן זכו למעקב לא מאובחנים עד גיל מאוחר מסיבות שונות, כמו הבן שלי). וכמובן שרק אנשי מקצוע מוסמכים לתת אבחון. לא כל עיכוב שפתי או תקשורתי יוביל לאבחון על הרצף האוטיסטי. אך חשוב לציין שגם לא לכל הילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי יש קושי שפתי. לפי הנתונים – ל-25% מהאוטיסטים אין יכולת ורבלית כלל ול-25% יש אוצר מילים גדול ויכולת לנהל שיחה עד לעומק רב. 50% נמצאים בטווח שבין קושי שפתי משמעותי ליכולת לדבר בשפה סבירה.
One comment
Pingback: תורת המשחקים |